ת"פ 44015-11-21

תקציר

הנאשם הואשם בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית. על פי פקודת הסמים המסוכנים, כמות הסמים שבידי הנאשם מקימה חזקה כי הם לא נועדו לצריכה עצמית בלבד, אם כי אין בה בהכרח כדי להצביע על כוונה להפיצם. השופט קבע כי העונש ההולם על עבירה זו יכול לנוע בין עבודות שירות ל-12 חודשי מאסר, בהתחשב בכמות הסמים המעורבים ובנסיבות החזקתם. לאחר מכן שקל השופט נסיבות שאינן קשורות, לרבות עברו הפלילי של הנאשם, נסיבותיו האישיות, גילו והודאתו באשמה, והציב את עונשו של הנאשם בקצה התחתון של הקשת. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 60 ימי עבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, חודשיים מאסר על תנאי, קנס בסך 1,500 שקל או 15 ימי מאסר בפועל והתחייבות לשנתיים להימנע מביצוע עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים. בנוסף, רישיון הנהיגה של הנאשם נפסל למשך חצי שנה, והסמים המדוברים יושמדו. השופט גם ויתר על שכר הטרחה עבור הסנגוריה הציבורית בהתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם.