תמ"ש 63348-11-20

תקציר

עניינו של פסק דין זה בתביעה שהוגשה בשם קטין, במטרה להורות למשרד הפנים לרשום אדם המכונה נתבע 3 כאביו הנפשי של הקטין ולהוסיף את שם משפחתו לשם משפחתו של הקטין. הבקשה מתעוררת בשל ההיסטוריה הזוגית המורכבת של אמו של הקטין, אשר התגרשה מהנתבע מס' 2, יהודי, עשרה חודשים לפני שילדה את הקטין. הלידה התרחשה תוך 300 יום מהגירושין, מה שהוביל לסיבוך משפטי לפי חוק מרשם האוכלוסין. בתחילה נרשם נאשם 3 כאב, אך הדבר נמחק בהמשך. התביעה מבקשת לבסס רישום זה מבלי לקבוע אבהות ביולוגית, דבר העלול לפגוע באינטרסים של הקטין. המפתח לפסק הדין הוא ההבחנה בין אבהות ביולוגית לאבהות פסיכולוגית, כאשר האחרונה היא המוקד העיקרי. טענתו של נאשם 2 להכריז על האב נדחתה בעבר, וערעורו נדחה, כאשר בית המשפט שם לנגד עיניו את טובת הקטין. התובעת, אמו של הקטין והנתבע מס' 3 תומכים בתביעה, ואילו היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לה, מחשש לפגיעה אפשרית במעמדו האישי של הקטין. עם זאת, כפי שצוין בפסק הדין, התביעה אינה מבקשת לבסס אבהות ביולוגית אלא מיישרת קו בין מעמדו המשפטי לבין המציאות של הקטין, תוך הכרה בנתבע 3 כאב הנפש. בפסק הדין מודגש כי התביעה אינה דורשת בדיקה גנטית או בירור עובדתי של אבהות, אלא מתמקדת בטובת הקטינה וברצונה המובהק שהנתבע מס' 3 יוכר כאביה. מסקנת השופט היא כי רישומו של נאשם 3 כאב הנפשי יוצר מחסום משפטי המגן על הקטינה מפני הליכים עתידיים אפשריים בבית הדין הדתי בנוגע לזכאותה לנישואין. בנוסף, השופט אינו משתכנע משינוי עמדותיו של נאשם 2, וסבור כי הן מונעות מאינטרסים כלכליים. לפיכך, פסק הדין מורה למשרד הפנים לרשום את הנאשם מס' 3 כאביה הנפשי של הקטינה ומאשר את הוספת שם משפחתו לשלה, תוך מתן אפשרות ערעור בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים וניתן לפרסמו ללא פרטים מזהים.