ת"א 62848-10-20

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על היעדר הסכם כתוב לתשלום דמי תיווך כנדרש בדין הישראלי. לתובע, עו"ד ומנהל מלון עדן, ולנתבע, שהציג את המלון בפני הקונסוליה האמריקאית כנכס פוטנציאלי להשכרה, יש גרסאות שונות לגבי הסכמתם בעל פה בנוגע לתשלום. התובע טוען כי הנתבע התחמק מחתימה על הסכם בכתב, ואילו הנתבע טוען כי לא התבקש או פעל הסכם כאמור, וכי הסכם הקונסוליה אסר על התובעת לגבות שכר טרחה מהצד השני. השופט קובע כי דרישות החוק ברורות וכי בהיעדר הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך במקרקעין – המפרטת את שמות המתווך והלקוח, סוג העסקה, תיאור הנכס וסכום שכר הטרחה – יש לדחות את תביעת התובע לדמי תיווך. החלטה זו נתמכת בפסקי דין רבים מהעבר, המדגישים את חשיבותה של הדרישה הכתובה להגנה על הצרכנים. השופטת מציינת כי מדובר במקרה פשוט וכי הסנקציה בגין היעדר הסכם בכתב חלה גם אם הנתבע עמד בכל יתר תנאי הזכאות. בנוסף, השופטת מבהירה כי הפיטורים אינם מבוססים על חוסר כשרון אלא על תנאי מקדים של הסכם כתוב, וכי לא נבחנו טענות הנתבעת בדבר ההבטחה לסכום שונה והגבלות אפשריות מצד הקונסוליה. התובע חויב בהוצאות הנתבע בסך של 12,000 ₪.