ת"פ 8026/04

תקציר

הנאשם הואשם בשני סעיפים של סחיטה באמצעות איומים וסעיף אחד של דרישת רכוש באמצעות איומים. האישום הראשון מתייחס לאירוע בו פגש הנאשם את המתלונן באילת והאשים אותו בהגשת דו"ח כוזב שהוביל למעצרו. שני הצדדים הסכימו שצד שלישי ינהל את הסכסוך ביניהם, והבורר קבע כי המתלונן חייב לנתבע 10,000 ₪. לאחר מכן דרש הנאשם את הכסף מהמתלונן באמצעות איומים. בית המשפט מצא כי התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי התשלום לא היה בהסכמה, ולכן זיכה את הנאשם מאשמה זו. האישום השני מתייחס לאירוע מאוחר יותר בו דרש הנאשם את יתרת הסכום בסך 10,000 ₪ באמצעות איומים, לרבות שליחת בני משפחתו לפגוע במתלונן. המתלונן, שהיה מצויד במכשיר הקלטה ובכסף מטעם המשטרה, פגש את הנאשם, שסירב לקבל את הכסף, דרש את מלוא הסכום ושלף סכין תוך שהוא מאיים על המתלונן. המשטרה עצרה את הנאשם וברשותו נמצאה סכין עם להבה גלויה. בית המשפט מצא את גרסתה של המתלוננת לאירועים אמינה ונתמכת בראיות, לרבות שיחות טלפון מוקלטות ועדויות שוטרים. טענת הנאשם כי לא התכוון לפגוע במתלוננת נדחתה, והסברו לנשיאת סכין לא היה משכנע. בית המשפט שקל גם את החלטת הנאשם שלא להעיד, שהוסיפה משקל לראיות התביעה. כתוצאה מכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם באישום השני, ומצא אותו אשם בסחיטה באמצעות איומים ודרישת רכוש באמצעות איומים. הנאשם זוכה מהאישום הראשון מחמת ספק סביר.