LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 5230-10-25

גזר דין שלום נתניה

📋
מספר הליך5230-10-25
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך21 ביולי 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזנתניה
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. שלום טוביאנה
👨‍⚖️
שופטיםזהר דיבון סגל

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בת"פ 5230-10-25 (מדינת ישראל נ' טוביאנה), המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים ממנו: ### 1. איחוד אירועים עברייניים ("אירוע אחד") **העיקרון המשפטי:** בית המשפט נדרש לשאלה האם יש לקבוע מתחמי ענישה נפרדים לכל אישום, כפי שביקשה התביעה, או מתחם ענישה כולל. **ניתוח וחידוש:** כב' השופטת דיבון סגל מיישמת את ההלכה המפורשת בתיקון 113 לחוק העונשין ופסיקת העליון (ג'אבר, אבו קיעאן). על אף השוני בסוגי העבירות (הפרת הוראה חוקית מול עבירות רכוש), נקבע כי קיים "קשר ענייני הדוק" ביניהן. הקשר הוא המניע המשותף – **התמכרות לסמים**. * **החידוש:** בית המשפט מאמץ גישה תכליתית: כאשר עבירות המעצר והפריצה מונעות מאותו דחף ממכר והתרחשו בפרק זמן מצומצם, יש לראותן כ"אירוע עברייני אחד". גישה זו מונעת פיצול מלאכותי של הענישה ומאפשרת מבט כולל על דפוסי ההתנהגות של הנאשם. ### 2. אבחנה בין סוגי פריצה וערכים מוגנים **העיקרון המשפטי:** העמקת הדיון במידת הפגיעה בערכים החברתיים בהתאם לאופי העבירה. **ניתוח:** בית המשפט מבצע אבחנה חשובה בין פריצה לבית מגורים (הפוגעת בפרטיות ובביטחון האישי באופן עמוק) לבין פריצה לבית עסק/דוכן (הפוגעת בעיקר ברכוש). * **הערך המוגן המורחב:** בית המשפט לא מסתפק בערך הממוני, אלא מדגיש כי עבירות מסוג זה פוגעות ב"סדר הציבורי" ויוצרות אפקט מצטבר של עלויות מיגון וביטוח, ובכך מטילות נטל כלכלי על הציבור בכללותו. זוהי נקודת מבט רחבה המצדיקה החמרה בענישה גם בגין פריצות לדוכנים שוליים. ### 3. איזון בין שיקולי ענישה לבין "חוסר אופק שיקומי" **העיקרון המשפטי:** הדיאלקטיקה בין הצורך בהרתעה לבין ניסיונות שיקום מאוחרים. **ניתוח:** זהו ליבת הדיון בפסק הדין. מחד, עבר פלילי מכביד, כשלון הליכים קודמים, והערכת שירות המבחן על "סיכון גבוה" וחוסר בשלות טיפולית. מאידך, עובדת היותו של הנאשם "נקי מסמים" (למשך 10 חודשים) במהלך המעצר. * **החידוש בענישה:** בית המשפט מפעיל כאן "אופטימיות זהירה". אף ששירות המבחן לא המליץ על טיפול, השופטת בוחרת בדרך ביניים: מתן עונש מאסר משמעותי (כדי לשמור על הרתעה), אך מלווה בהפעלת מאסר מותנה בחפיפה חלקית, במטרה לתמרץ את הנאשם להמשיך בתהליך הגמילה בתוך כותלי הכלא. יש כאן הכרה בכך שהודאה ושינוי התנהגותי (גם אם מאוחר) מחייבים התייחסות, גם אם אינם מהווים עילה לביטול המאסר. ### 4. מדיניות הפעלת מאסר מותנה **העיקרון המשפטי:** סעיף 58 לחוק העונשין – צבירת מאסרים. **ניתוח:** ברירת המחדל בחוק היא הפעלה מצטברת. * **היישום:** בית המשפט בוחר להפגין גמישות. למרות שהיה רשאי להפעיל את המאסר המותנה (4 חודשים) במצטבר מלא ל-15 החודשים שגזר, הוא בוחר בחפיפה חלקית. הנימוק המנחה הוא **"עידוד להמשך הדרך החיובית"**. זהו שימוש מושכל בסמכות השיפוטית להעניק "תמריץ שיקומי" לנאשם שהראה סימני ניקיון מסמים, תוך שמירה על ענישה מרתיעה. ### סיכום תפיסתי: פסק הדין מדגים גישה פרגמטית של בית המשפט: 1. **מבחינה מבנית:** איחוד עבירות תחת "אירוע" אחד כדי לשקף נכון את התמונה העבריינית. 2. **מבחינה מהותית:** איזון עדין בין הגנה על רכוש הציבור (החמרה) לבין הכרה בכוחות שיקומיים אישיים (הקלה), תוך דחיית הגישה של "הכל או כלום" בטיפול בנאשם מכור.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 5230-10-25 מדינת ישראל נ. שלום טוביאנה, שלום (21.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית