ת"א 54748-08-20

תקציר

חוק איסור לשון הרע מאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. תיק זה סובב סביב פרסומת מקוונת של הנתבע, אשר לטענת התובע מהווה לשון הרע. על בית המשפט לקבוע האם הפרסום מהווה לשון הרע, ואם כן, האם הוא מוגן על פי החוק. השופטת קובעת כי הפרסומת אכן מהווה לשון הרע במהותה, שכן היא עלולה הייתה לגרום לפגיעה בעסקיו של התובע. עם זאת, רק חלקים ממנו נכונים, וחלק מהביטויים חורגים מהיקף ההגנה הסביר. מכיוון שאין הוכחה כוונה לפגוע, בית המשפט מורה לנתבע לשלם לתובע 50,000 ₪ – הפיצוי המקסימלי ללא הוכחת נזק. עוד מציינת השופטת כי התובעת תרמה למצב בכך שחסרה שקיפות, והנתבעת הסירה מיד את הפרסום והתנצלה. בנוסף, פסק בית המשפט הוצאות משפט מופחתות לתובע, שכן הסכום הנתבע היה מופרז ביחס לנזק בפועל. הנתבע חויב לשלם 5,000 ₪ בתוך 30 יום.