רע"א 2177/20

תקציר

פסק הדין המדובר קשור להליך פשיטת רגל. המבקש, שהוכרז פושט רגל בשנת 2016, נדחתה בקשתו לחופשה לצורך ערעור. התיק הראשוני נסב סביב בקשתו של המבקש לעיון חוזר בהחלטה קודמת שהאריכה את תוכנית הפירעון שנקבעה במסגרת הליך פשיטת הרגל. התוכנית, שהוסכמה על שני הצדדים, התוותה את לוח הזמנים לפירעון ואת ההשלכות של אי הפירעון. המבקש לא עמד במספר תשלומים כפי שנקבע בתכנית ולפיכך עמד בפני ההשלכות של הארכת תקופת ההחזר. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש לעיון חוזר, והוביל את המבקש להגיש בקשת רשות ערעור. הערעור נדחה מאחר שהשופטת לא מצאה כל הצדקה לטענות המבקש בדבר הנסיבות שהובילו לאי עמידה בתכנית הפירעון. ההחלטה הקודמת אושרה גם משום שהמבקש לא ערער עליה בתוך פרק הזמן הנקוב, ולכן היא החלטה חלוטה. השופט הכיר במחווה החיובית של המבקש בתשלום מלוא הסכום המגיע לו על פי התוכנית, אך ציין כי היא לא שינתה את עובדת אי הציות. בית המשפט אף הדגיש את חשיבות האינטרס של הנושים בקבלת תשלומיהם והכיר בשיקול הדעת הרחב של בית המשפט לפשיטת רגל בעניינים אלו. כמו כן, השופטת ציינה כי הצרות הכלכליות האחרונות של המבקש עקב מגפת הקורונה אינן קשורות להחלטה הנוכחית וניתן להתייחס אליהן בבקשה נפרדת לבית המשפט המחוזי, אשר עשוי לדון בהן ולקבל החלטה בהתאם. המבקש לא חויב בתשלום הוצאות נוספות כלשהן בקשר לערעור. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין, תוך ריכוז המידע לפסקה קוהרנטית תוך שמירה על הפרטים המהותיים.