ת"מ 11185-04-13

תקציר

המבקש הגיש תביעה ייצוגית נגד המשיב בגין גביית ריבית שלא כדין על חובות בפיגור. המשיב הגיש הודעת פיטורין, לפיה הוא חדל משיטת הגבייה נשוא הערעור. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לגמול ושכר טרחה עבור בא כוחו. בית המשפט שקל ודחה את טענות המשיב כנגד זכותו של המבקש לתבוע תשלומים אלה. נמצא כי התובענה הייצוגית אכן הפסיקה את פרקטיקות הגבייה הבלתי חוקיות, וכי לתביעה חשיבות ציבורית. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת המבקש כי סכום הגבייה הבלתי חוקית הסתכם במיליון ₪; במקום זאת, היא העריכה את הסכום ב-40 אלף שקל. בהיעדר נתונים ספציפיים לקביעת שכר הטרחה המתאים, הפעיל בית המשפט את שיקול דעתו וקבע כי שכר טרחת עורך הדין של המבקש יעמוד על 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, ושכר טרחת המבקש יעמוד על 3,000 ₪. בית המשפט החליט שלא לפסוק למבקש תשלום בגין חוות דעת של רואה חשבון שלא הוגשה מעולם. פסק הדין, מיום 16.12.13, פסק סכומים אלה למבקש תוך דחיית טענות המשיב לאי תשלום.