ע"פ 5536/18

תקציר

שלושה ערעורים הוגשו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניינם של ארבעה מערערים שהורשעו בעבירות של ביטחון המדינה. המקרה הראשון עסק באלבאיה וחמיד, שניסו להצטרף לדאעש בסוריה ולאחר מכן קשרו קשר לבצע פיגוע בישראל. המקרה השני עסק בעמר ועראמין, שקשרו קשר לבצע פיגוע בשם דאעש. כל ארבעת המערערים הורשעו בקשירת קשר לסייע לאויב במלחמה ונגזרו עליהם עונשי מאסר שנעו בין 6 ל-8 שנים. הם ערערו על חומרת עונשם ועל גזר הדין. בית המשפט דחה את הערעורים על הכרעת הדין, ומצא ראיות מספיקות לרצון משותף בקרב המערערים לבצע את העבירה של קשירת קשר לסייע לאויב במלחמה. השיחות ביניהם לא היו רק רעיונות אלא בעלי מאפיינים מבצעיים. בנוסף, קבע בית המשפט כי מעשיהם נופלים בגדר "סיוע לאויב במלחמה" כהגדרתו בחוק העונשין, ללא צורך בהוכחת אויב ספציפי. היסוד הנפשי הנדרש לעבירה לא כלל מודעות להפרת אמונים למדינה, וטענות המערערים בנקודה זו נדחו. בית המשפט דחה גם את הערעורים על גזר הדין, וקבע כי העונשים שהטיל בית המשפט המחוזי ראויים בהתחשב בחומרת מעשיהם של המערערים ועולים בקנה אחד עם מדיניות הענישה הרווחת. העונשים נעו בהתאם לנסיבותיו האישיות של כל מערער ולעבירות הנוספות שבוצעו. פסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל, והערעורים נדחו.