ע"א 7339/19

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת המערערת כי קיימים מועדים קבועים בחוק להגשת ערר לפי סעיף 31 לחוק המים, התשי"ט-1959, וכי כל ערעור על רישיון הפקה או אספקה או על תנאיו צריך להיעשות בהליך ערעור כאמור. משמעות הדבר היא כי ההליך הנוכחי נגד הודעת החיוב אינו האפיק המשפטי המתאים. עם זאת, פסק הדין מכיר בייחודיות הנסיבות הסובבות את אתר הקידוח הנדון, וכחריג חד פעמי, אינו משנה את התוצאה הכלכלית שנקבעה בפסק דינו הקודם של בית הדין למים ואינו מעיר על אופי פעולות הקידוח. עוד מודגש בפסק הדין כי פסק דין זה מחליף את ההחלטה הקודמת של בית הדין למים, ואף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאות פסק דין זה. פסק דין זה הוא סופי, בהתחשב בנוכחות שני הצדדים ב-5 במרץ 2020.