עפ"ת 56338-05-24

תקציר

לאחר עיון בערעורים, בית המשפט אינו מוצא הצדקה לסטות מהעקרונות הקבועים בסעיף 229(ח) לחוק, הקובע כי תשלום קנס שקול להודאה באשמה ולריצוי עונש. אין די בטענת המערערת כי הקנס טופל על ידי "מנהל משרד" כדי להקל על האחריות, במיוחד נוכח השיהוי המשמעותי בפעולה לאחר קבלת זימון לקורס נהיגה מונעת בשל נקודות סוף הקיץ בשנת 2023. לאחר תשלום הקנס, הזכות לבקש משפט או להעביר את העבירה נשללת, בהתאם לסמכותו של בית המשפט להאריך מועדי משפט רק בנסיבות חריגות כדי למנוע עיוות דין. השיהוי של המערער אינו נחשב מוצדק, והאחריות מוטלת בסופו של דבר על בעל הרכב, אשר עליו לפעול במלוא המרץ בלוחות הזמנים הקבועים בחוק כדי לטעון למעורבותו של נהג אחר. למרות מסמכים מצורפים המצביעים על נהג אחר, הבקשה להארכת מעצר נדחתה בשל עקרון העל של סופיות ויעילות בהליך השיפוטי. כך, בהיעדר טעמים מיוחדים והקפדה על חשיבותם של הליכים משפטיים במועד, הערעורים בשני המקרים נדחים, וההחלטה מועברת לצדדים כמקובל.