ת"א 1287/09

תקציר

הנתבעים ביקשו לדחות תביעה שהוגשה נגדם על ידי שלושה תובעים, או לחילופין עיכוב הליכים בשל קיומו של הסכם שיפוט המגדיר את בית המשפט האנגלי כפורום המוסמך לסכסוכים, וטעמים שונים נוספים. התביעה נבעה מעסקת השקעות נדל"ן כושלת, בה הנתבעים, בנק בריטי וחברת האם הישראלית שלו, לא העמידו הלוואה מובטחת לתובע השלישי, חברה שבסיסה בלוקסמבורג, וכן חילטו ערבות בנקאית שהעמיד התובע הראשון, איש עסקים ישראלי, באמצעות התובע השני, חברה ישראלית אחרת. בית המשפט החליט לדחות את התביעה משני טעמים עיקריים: ראשית, הפורום הישראלי לא היה המקום המתאים למחלוקת, שכן כל הקשרים המהותיים נגעו לבריטניה; ושנית, הסכם השיפוט בין התובע השלישי לבין הבנק הבריטי הגדיר את בית המשפט האנגלי כבעל סמכות השיפוט הבלעדית בסכסוך. בעוד התובעים טענו כי תניית סמכות השיפוט אינה בלעדית וכי צדדים אחרים לתביעה אינם מחויבים לה, קבע בית המשפט כי הציפייה הסבירה של הצדדים היא ליישב מחלוקות בבית המשפט האנגלי, וכי הסעיף חל על המקרה הנוכחי, גם אם אינו כולל במפורש את כל התובעים. בית המשפט דחה גם את טענת התובעים כי הסכם השיפוט הוא תנאי חוזה אחיד, וציין כי סביר שבנק ידרוש שהלוואות שניתנו מבסיס האם שלו יהיו כפופות לסמכות בתי המשפט המקומיים. לבסוף, בית המשפט הורה לתובעים לשאת בהוצאות הנתבעים בגין הבקשה, והעמיד את הסכום על 10,000 ₪.