בש"פ 3360/91

תקציר

ארבעה מבקשים, אבו ראס, חוסני אבו ראס, מאהיה אבו ראס ואברהם רוס, הורשעו מדרגה ראשונה של פציעה בנסיבות מחמירות והצתת רכב לפי החוק הישראלי. הם נידונו ל-16 חודשי מאסר בפועל ולקנס של 6,000 ש"ח, כאשר גזר הדין החל ב-15 ביולי 1991. המבקשים ערערו על ההרשעה ועל גזר הדין, וביקשו עיכוב ביצוע. הערעור מערער על ההרשעה עצמה וטוען לעונש מקל יותר, תוך הדגשת הרקורד הנקי של המבקשים והסליחה המשפחתית שהתרחשה. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע וקבע כי נאשמים שנידונו למאסר צריכים להתחיל בדרך כלל לרצות את עונשם בהקדם. בית המשפט הכיר באפשרות שהערעור יצליח, אך ציין כי המבקשים יצטרכו להציב רף גבוה לזיכוי, בהתחשב בראיות המכריעות שהוצגו בדרגה הראשונה. באשר לעונש, בית המשפט נותר נייטרלי. בעקבות זאת נדרשו המבקשים להתחיל לרצות את עונשם ביום 5.8.91 בשעה 10:00 בבוקר. הערעור נקבע לדיון בתחילת אוקטובר, והמזכירות תקבע את המועד המדויק. בהכרעת הדין הודגש כי למבקשים לא עומדת עוד חזקת החפות וכי עיכוב מתן גזר הדין ללא טעמים מיוחדים יפגע באפקט ההרתעתי של העונש.