הפ"ב 26775-04-16

תקציר

המבקש, משה כהן, ביקש לבטל פסק בוררות שחייב אותו להשיב לאריאל מיטרני, המשיב, סכומי כסף שונים בעקבות מחלוקת על חשבונאות פיננסית במהלך השותפות ביניהם. לבקשה התנגד המשיב מטעמים פרוצדורליים, בטענה שהיא הוגשה באיחור, וגם היא חסרת שחר. בית המשפט הסכים עם המשיב בשני הסעיפים. ראשית, הבקשה אכן הוגשה שלא בזמן, והבקשות השונות שהגיש המבקש לבוררים בעקבות פסק הבוררות לא הצדיקו הארכת מועד, שכן הם לא ביקשו תיקונים טכניים אלא ערערו על מהות הפסק, ולפיכך לא נפלו בגדר הוראות סעיף 22 לחוק הבוררות. זאת ועוד, לגופו של עניין לא היה מקום לבטל את פסק הבוררות. טענות המבקש נגעו לתוכנו של פסק הבוררות, והיו בעיקרן ערעוריות במהותן, ואין זה מתפקידו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק בורר. גם טענות המבקש בדבר חובות גילוי והטיה אפשרית מצד הבורר לא היו משכנעות. עוד טען המבקש כי היה מקום לדחות את הדיונים בשל מחלתו, אך הדבר סותר את בקשתו שלו כי בנו ייצג אותו בבוררות. לבסוף, טען המבקש כי אין לחייבו להשיב לאמו של המשיב סך של 100,000$, עניין שגם בו לא התגלה עיוות דין המצדיק ביטול, מה גם שהמבקש לא חלק על קבלת התשלום. נוכח איחור הבקשה וחוסר שחר הטענות שהועלו, נדחתה הבקשה לביטול פסק הבוררות, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 20,000 ₪.