עת"מ 62341-12-12

תקציר

העותרת, המבקשת להכיר בה כ"דיירת ממשיכת" של דירה ציבורית לאחר מות סבתה, הדיירת החוזית, מסרה מספר גרסאות סותרות ביחס לבקשות שהגישה לרשויות הרלוונטיות ולהחלטות שהתקבלו בעניינה. השופטת קבעה כי בקשתה של העותרת הוגשה בידיעתה וכי היא הייתה מודעת להחלטה שהתקבלה באפריל 2009, אשר דחתה את בקשתה. לפיכך, העתירה, שהוגשה בדצמבר 2012, מתעכבת סטטיסטית. עם זאת, השופטת בחרה שלא לדחות את העתירה בנימוקים אלה משום שהעותרת הוטעתה לחשוב כי עליה להמתין עד לסיום תביעת פינוי נפרדת. עם זאת, העתירה נכשלת לגופה. ההחלטה לדחות את בקשת העותר התבססה על ראיות מספיקות, לרבות דיווחים על ביקורי מעגלים, ואין מקום להתערב בהחלטה המינהלית. יתר על כן, המסמכים שהגיש העותר כראיה אינם יכולים לגבור על הדוחות. בנוסף, ניתנה לעותרת הזדמנות להציג את טענותיה בפני הרשות המינהלית. אשר על כן, העתירה נדחית. העותרת מחויבת לשלם את הוצאות המשיב, וצו הביניים המעכב את פינויה מוארך עד דצמבר 2014 כדי לאפשר לה לפנות את הדירה.