תמ"ש 44-04-09

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב סרבנות גט, כאשר התובע, גבר, מבקש לסיים את נישואיו אך נתקל בהתנגדות עיקשת מצד אשתו, הנתבעת. השופטת, השופטת מ' לוי, בוחנת בדקדקנות את ההיבטים המשפטיים של התיק, ובראשם רשלנות והפרת חובה חקוקה. הם קובעים כי האישה אכן נהגה ברשלנות כלפי הגבר, בכך שלא כיבדה את האוטונומיה והחירות שלו בכך שסירבה לתת גט, ובכך גרמה לו נזק נפשי. ארבעת יסודות הרשלנות – קיומה של חובת זהירות, הפרת חובה, התרחשות נזק וקשר סיבתי בין הנזק להפרה – מתקיימים כולם במקרה זה. זאת ועוד, השופט מכיר בכך שסירובה של האישה מפר את סעיף 287(א) לחוק העונשין, ומהווה הפרת חובה חקוקה. השופט מנתח בקפידה כל אחת מהטענות והטענות שכנגד שהוצגו על ידי שני הצדדים. הם קובעים כי למרות טענות הגבר, מעשיה של האישה לא גרמו לנזקים מסוימים הנתבעים, כגון אובדן זכויות בעמידר או הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות מופרזות. עם זאת, השופטת מכירה בהפסד כספי מוחשי בגין קצבת הנכות של הגבר מהמל"ל, אשר האישה, מתוקף נישואיהם, מקבלת חלק ממנה, מה שגורם לניכויים חודשיים מהפנסיה שלו. בהתייחסה לסוגיית הפיצויים המיוחדים, מדגישה השופטת כי סרבנות גט עלולה להוביל לפגיעה באוטונומיה ולגרום לעוגמת נפש. במקרה זה, סירובה של האישה פוגע בבירור באוטונומיה של הגבר, בחירותו ובזכותו הבסיסית להינשא מחדש, ומהווה נזק נפשי מיוחד. השופט דוחה את טענת האישה כי הגבר יכול היה לבקש רשות מבית הדין הרבני להינשא לאחרת, שכן אין בכך כדי לשלול את עוולת הרשלנות. היבט מעניין הוא קביעת המועד שממנו יש לחשב את הפיצוי. השופט מחליט כי מאחר שהציפייה לנזק עקב סירוב מי מבני הזוג לתת גט היא תוצאה של הסירוב עצמו, מועד תביעת הגירושין אינו רלוונטי. לפיכך, יש להטיל פיצוי החל ממועד הפירוד בפועל בשנת 2003. באשר לגובה הפיצוי, השופט לוי מורה לאישה לשלם לגבר 25,000 ₪ עבור כל שנת סירוב מאז 2003, בסך כולל של 200,000 ₪. סכום זה ישולם בשני חלקים: 100,000 ₪ בתוך 45 יום ו-100,000 ₪ הנותרים בתשלומים חודשיים של 1,000 ₪. כמו כן יישאו האישה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. חשוב לציין כי היענות עתידית של האישה לבקשת הגירושין לא תשחרר אותה מהתחייבות כספית זו, והגבר יוכל לתבוע פיצויים נוספים אם הסירוב יימשך לאחר פסק הדין. לסיכום, השופט פוסק לטובת הגבר, מקבל את תביעתו ומורה לאישה לפצות אותו על הנזק שנגרם מסירובה לתת גט. החלטה כוללת זו נועדה לעשות צדק עם הצד הנפגע תוך העברת מסר ברור לגבי ההשלכות של סרבנות כזו.