סע"ש 15358-10-20

תקציר

התובע, שחקן כדורגל, תבע את קבוצתו לפיצויי פיטורים והטבות תעסוקה אחרות לאחר שחוזהו לא חודש. הנתבע טען כי התובע התפטר בכך שהפסיק להתייצב לפעילות המועדון. עם זאת, השופט פסק לטובת התובע. פסק הדין קבע כי העסקתה של התובעת הופסקה ללא סיבה, מה שגרם לחובת פיצויי הפיטורים על פי הדין הישראלי. השופטת חישבה את שכרו של התובע לצורכי פיצויי פיטורים בסך 38,162 ₪ ופסקה לו פיצויי פיטורים בסך 289,267 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה. בנוסף, השופט הורה לנתבע לשלם 16,909 שקל בגין הפרשות לפנסיה שלא שולמו ו-10,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. השופטת דחתה את תביעות התובעת לדמי הבראה, פדיון חופשה שנתית וגמול בגין עבודה בימי מנוחה, וקבעה כי הן אינן נתמכות או אינן עולות בקנה אחד עם הנוהג בענף. גם דרישת התובעת לשכר מלא עבור החודשים מרץ-מאי 2020 נדחתה בשל חוסר כימות והתייחסות לאבטלה בפועל. פסק דין זה קיבל חלקית את טענות התובעת, וקבע כי הנתבעת אחראית לדמי העסקה מוגדרים. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.