ת"צ 25282-06-10

תקציר

פסק דין זה דן בשתי הצעות; הראשונה היא בקשה לדחיית בקשת התובעים לאישור תביעה כתובענה ייצוגית בגין מעשי מרמה שבוצעו לכאורה על ידי הנתבעים. השנייה היא בקשת התובעים לחייב את הנתבעים לגלות ולעיין במסמכים. השופט פותח בפירוט עיקרי העובדות והטענות: איזי פורקס מואשמת בשיווק וניהול השקעות במט"ח ללא אישור רשות ניירות ערך, דבר הגורם להפסדים ללקוחותיה. התובעים מבקשים לאשר את תביעתם כתובענה ייצוגית בשם כל הלקוחות שהפסידו כסף באיזי פורקס, בטענה כי החברה נקטה בשיטות הונאה והייתה במצב של ניגוד עניינים. הנתבעים הגישו בקשות לפיטורים על הסף, בטענה כי אין לאשר את ההליך נגדם כעובדי איזי פורקס כתובענה ייצוגית. לאחר מכן דן השופט בקריטריונים להגשה ודחייה של תובענות ייצוגיות, ומדגיש כי דחייה על הסף היא נדירה וכי תביעות מקדמיות נדונות בדרך כלל במהלך הדיון בבקשת האישור. במקרה זה, השאלה המרכזית היא האם ניתן להגדיר את הנתבעים, כעובדי איזי פורקס, כ"עוסקים" לפי חוק הגנת הצרכן, תנאי מוקדם לאישור התובענה הייצוגית. השופט מסכם כי יש לפרש את המונח "עוסק" באופן רחב כך שיכלול גם את הנתבעים, אשר היו מעורבים לכאורה בניהול ושיווק המוצרים הפיננסיים של איזי פורקס. באשר לחבותם האישית הנטענת של הנתבעים, מציינת השופטת כי הבקשה לאישור התובענה הייצוגית כוללת האשמות משתמעות ומפורשות כלפיהם. לכן, לא ניתן לשלול אפשרות של אחריות אישית בשלב זה. השופט בוחן גם את סוגיית ההתיישנות, וקובע כי אופי המרמה של הטענות וטענת התובעים כי לא היו מודעים לתרמית מביאים לכך שלא ניתן לשלול את תחולתו של סעיף 7 לחוק ההתיישנות. משכך, הבקשה לדחייה על הסף נדחית, שכן טענות הסף של הנתבעים אינן מצדיקות את דחיית בקשת האישור. חלקו השני של פסק הדין עוסק בבקשת התובעים לגילוי מסמכים. השופטת דנה במסגרת המשפטית להורות על גילוי מסמכים בהליכי תובענות ייצוגיות ומדגישה את הצורך לאזן בין הזכויות והאינטרסים של הצדדים. השופט בוחן כל קבוצת מסמכים מבוקשת ומורה על גילוי חלקי. חלק מהבקשות נדחות בשל אופיין הגורף או חוסר הרלוונטיות שלהן, בעוד שאחרות מאושרות מכיוון שהן נחשבות נחוצות באופן סביר לבירור העובדות. השופט נעתר לבקשת התובעים לקבלת מסמכים ספציפיים הקשורים לכיסוי עסקאות לקוחות, אחריות אישית של נתבעים בודדים, מצגי שווא של עובדי איזי פורקס וייעוץ השקעות הניתן ללקוחות. השופט מורה גם על חשיפת הסכמי לקוחות, ומוצא אותם רלוונטיים ביותר. עם זאת, השופט דוחה בקשות הנוגעות לדפוסי השקעה של לקוחות, כישורי עובדים, גרסאות קודמות של הסכמי לקוחות, קורסים במטבע חוץ, ניהול השקעות, הליך הוגן ומהימנות מידע. בקשות אלה נחשבות רחבות מדי, מכבידות או שאינן קשורות להליך. לסיכום, השופט מורה על גילוי מסמכים חלקי על ידי הנתבעים בתוך 60 יום ומבהיר כי חובת הגילוי חלה רק על מסמכים קיימים. ההחלטה מתקבלת ללא הוצאות, וצו הגילוי החלקי ניתן בהעדר הצדדים.