ת"א 18339-09-15

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך רכושי בכפר ברוך שבו היו מעורבים יורשי משפחה שחכרה את הקרקע מקק"ל. החוכרים המקוריים, רחמים ומלכה מזרחי, עזבו את הנכס בשנות הארבעים והותירו את בנם שמשון ואשתו שמחה להתגורר ולעבד את הקרקע. לאחר פטירתם של שמשון ושמחה, המשיכו יורשיהם – התובעים בתיק זה – להחזיק בנכס ולנהל אותו. עם זאת, קרובי משפחה אחרים של רחמים ומלכה (הנתבעים) טענו גם הם לזכויות בעיזבון. התובעים טענו כי שמשון הוא היורש החוקי של זכויות החכירה של הוריו או לחילופין כי הסכם החכירה פקע ויש להקצות את הזכויות בהתאם לנוהג הנוכחי במושב. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי זכויות החכירה עודן תקפות ורשומות על שמם של רחמים ומלכא. בית המשפט בחן את הבסיס המשפטי לזכויות הנדונות ומצא כי הסכם השכירות פקע עקב חוסר המעש של הנתבעים וקודמיהם, העולה כדי נטישה. כמו כן, בית המשפט הכיר בכך ששמשון ויורשיו החזיקו וניהלו את הנכס במשך מספר עשורים תוך הכרה דה פקטו במושב, ובכך ביססו את זכויותיהם בעיזבון. השופט דחה גם את הטענות בדבר מסמך כתוב המעביר זכויות מרחמים לשמשון כבלתי מבוססות. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים, והורה לרשות מקרקעי ישראל וללשכת רישום המקרקעין להסיר את רישום הזכויות על שמם של רחמים ומלכה ולרשום את הזכויות על שם התובעים, רינת ורון שגיב. בנוסף, מינתה השופטת את עורכי הדין פרי איקו ופרי אלתר יעל ככונסי נכסים כדי להקל על הניירת הנדרשת. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, בסך 20,000 ₪. פסק הדין ניתן ביום 14.5.2019.