ת"צ 58006-01-20

תקציר

השופט אישר את הסכם הפשרה, בכפוף לכמה שינויים. ההסדר כולל שני מרכיבים עיקריים: רגולציה עתידית ופיצויי עבר. באשר לרגולציה עתידית, התחייבה החברה לפרסם את המוצר בהתאם לחוק ולנהלי משרד הבריאות נמצאה משביעת רצון. עבור פיצוי העבר הסכימה החברה להעניק הטבות שונות לצרכנים, כולל אריזות מוצרים בחינם והנחות. האתגר המרכזי היה להבטיח שההטבות יגיעו לצרכנים ולא רק יגדילו את רווחי רשתות השיווק. השופטת סברה כי הסדר הפשרה סביר והוגן, מה גם שהתקיים בעקבות הליכי גישור. עם זאת, שונתה הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה. השופט פסק גם על שכר הטרחה למבקש ולבא כוחו, הפחית את שכר טרחתו של האחרון ל-500,000 שקל בתוספת מע"מ, והעביר את יתרת 250,000 השקלים לקרן להסדר פשרה בתובענות ייצוגיות. בקשתו של המבקש לפטור מהמחצית השנייה של האגרה נדחתה. הסדר הפשרה, שצורף לפסק הדין, חל על מי שרכש את המוצר בשבע השנים שקדמו לבקשת האישור, ועד 45 יום לאחר פרסום ההודעה על הסדר הפשרה שאושר. פסק הדין מהווה צו בית משפט נגד חברי הקבוצה בהתבסס על העילות והסעדים המפורטים בבקשה לאישור. לבסוף, השופט הורה להביא את הגרסה המעודכנת של הסדר הפשרה לאישור בתוך שבעה ימים והתווה את תהליך התשלום עבור שכר הטרחה של המבקש ובא כוחו.