תת"ע 8694-01-24

תקציר

התיק נסוב סביב עבירת תנועה שביצע נאשם, חברה בע"מ, ביום 8.3.2022. הנאשם ביקש להמיר קנס הקשור להפרה ביום 17.7.2022, ולאחר מכן בקשה רשמית להישפט ביום 3.8.2022. כתב האישום, לעומת זאת, הוגש ב-22 בינואר 2024, למעלה משנה לאחר הבקשה להישפט. פסק דינו של השופט מנתח בדקדקנות את הוראות החקיקה הרלוונטיות, ובפרט את סעיפים 225א, 229 ו-230 לחוק סדר הדין הפלילי. פרשנותם של סעיפים אלה סובבת סביב תקופת ההתיישנות בעבירות קנס והשפעתה של בקשה להישפט על התיישנות זו. בעוד שהפרשנות המילולית של החוק יכולה לתמוך בשתי דעות שונות, השופט מסתמך על כוונת המחוקק מאחורי התיקון המוסיף את מגבלת השנה, שמטרתה לפשט הליכים ולאפשר לנאשמים להציג את הגנתם קרוב יותר לאירוע. השופט מציין כי הפסיקה המתייחסת לסעיף 225א תומכת בתפיסה כי תקופת ההתיישנות בת השנה בעבירות קנס היא מוחלטת ולא ניתנת להארכה. זאת ועוד, אין בקבלת בקשה להארכת מועד המשפט כדי לשלול את תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 230. לפיכך, כתב האישום, שהוגש למעלה משנה לאחר הבקשה להישפט, נמחק מחמת התיישנות. פסק דין זה מבטיח כי זכותו של הנאשם להגן על עצמו לא תיפגע ושומר על שלמות מגבלת השנה הקבועה בחוק. עוד מדגישה השופטת כי בבקשת הנאשם צוין בבירור כי מדובר בבקשה להישפט, בניגוד לטענת התביעה כי מדובר אך ורק בהמרת הדו"ח. כתוצאה מכך, כתב האישום נמחק על בסיס התיישנות, והנאשם זוכה מאשמת עבירת התנועה. הן לתביעה והן להגנה יש זכות לערער על פסק הדין אם ירצו בכך.