ת"א 451/00

תקציר

התובע, מסגר עצמאי, תבע את הנתבעים לאחר שתאונה בחצרם הותירה אותו עם חבלות. הנתבעים הודו באחריות, ואילו התובע הודה באשמה התורמת בשיעור של 12%. בית המשפט קבע את הפיצוי המגיע לתובע, תוך התחשבות בנכויותיו הרפואיות והתפקודיות, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, נזק לא ממוני, עזרה מאחרים, הוצאות שונות והטבות המוסד לביטוח לאומי. נכותו הרפואית של התובע הוערכה בשיעור של 23.05%, כאשר ממצאיו של פרופ' בנטל התקבלו למרות התנגדות הנתבעים. באשר להפסדי שכר, קיבל בית המשפט את ההשתכרות החודשית הממוצעת של התובע לפני התאונה - 7,711 ₪ - כבסיס לחישובים, ודחה את הטענות לסכום גבוה יותר. נכותו התפקודית של התובע נקבעה בשיעור של 15%, למרות טענותיו, בשל היעדר ראיות להתיישנות משמעותית. לתובע נפסק סך של 231,416.18 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-310,604 ₪ בגין הפסדים עתידיים. פיצויים לא ממוניים נקבעו על 60,000 ₪, ועזרה מאחרים, בעבר ובעתיד, נפסקו 8,000 ₪. בית המשפט הורה על הוצאות שונות בסך 20,945.3 ש"ח וניכה 22,595.9 ש"ח בגין הטבות המל"ל שכבר התקבלו. סך הפיצויים, לאחר ניכוי האשם התורם של התובע והצמדתו למדד המתאים, עמד על 532,653.7 ₪. סכום זה, הכולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, ישולם על ידי הנתבעים ביחד ולחוד, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 15.8.05.