עפ"א 23777-02-19

תקציר

הערעור עוסק בשאלה האם על המדינה להעביר את תיקי החקירה לעיון הנאשמים. הנאשמים הואשמו בהעסקת עובדים זרים שלא כדין. הם ביקשו גישה לתיקים לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, אך בית המשפט קבע כי חלק מהחומרים המבוקשים אינם מהווים "חומרי חקירה" ויש לעיין בהם לפי סעיף 108. המדינה ערערה על החלטה זו וטענה כי פסק הדין של הערכאה הנמוכה סותר תקדימים קודמים וכי החומרים שביקשו הנאשמים אינם רלוונטיים לכתב האישום. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש להחזיר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר להמשך ההליכים. היא הבהירה את ההבדלים בין סעיפים 74 ו-108 והסבירה כי יש לבחון את בקשת הנאשמים לפי סעיף 108 בשל אופי החומרים המבוקשים, שאינם קשורים לכתב האישום. בית המשפט הדגיש כי על הנאשמים להציג תחילה ראיות לאכיפה בררנית בטרם יתקיים דיון בבקשתם, דבר שלא נעשה במקרה זה. יתר על כן, שגה בית המשפט קמא בכך שהורה להעביר חלק מהחומרים ישירות לנתבעים, שכן נוהג זה שמור לסעיף 74. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיפעל על פי הנהלים שהותוו.