ע"ע 1688-11-11

תקציר

הערעור נבע מהחלטת בית הדין האזורי בירושלים בנוגע לתביעת חברה נגד עובדים לשעבר שהפרו לכאורה סעיף אי תחרות וחובות אמון. החברה, העוסקת בחינוך הבלתי פורמלי, טענה כי המשיבים, עובדים לשעבר, הפרו את הסכמי העסקתם בכך שהקימו מיזם מתחרה בעודם מועסקים והשתמשו בקשרי לקוחות קודמים להפעלת קייטנות וצהרונים. למרות שבית המשפט המקורי מצא כי המשיבים הפרו את חובת תום הלב בכך שהקימו עסק מתחרה במהלך העסקתם, הוא דחה תביעות לפי חוק עוולות מסחריות ובגין הפרת תניית אי תחרות בשל היעדר הוכחה מספקת של סוד מסחרי ואינטרס לגיטימי. הפיצוי נפסק רק בגין הפרת חובות תום לב. ערעורה העוקב של המערערת התמקד בזכאותם לפיצוי מוסכם בגין הפרת אי תחרות, אובדן רווחים ופיצוי מוגדל בגין הפרת נאמנות. ערכאת הערעור אישרה את הממצאים העובדתיים המקוריים, והסכימה כי המערערת לא הצליחה להראות קשר סיבתי בין מעשי המשיבים לבין הפסדיהם הנטענים. עם זאת, היא הכירה בחשיבות השמירה על תום הלב והנאמנות בעבודה, הגדילה את הפיצוי ל-20,000 ₪ לכל משיב בגין הפרת חובות האמונים, אך קבעה כי כל צד יישא בהוצאותיו בשל הדחייה העיקרית של טענותיה העיקריות של המערערת. ההחלטה הדגישה את הציפיות האתיות ביחסי העבודה וגובשה סופית בדצמבר 2012.