פ"א 43/08

תקציר

פסק הדין דן בערעורו של משיב שלא שילם קנס מינהלי במועד. המשיב ביקש זמן נוסף לתשלום, בטענה כי מעולם לא קיבל את החלטת התובע הדוחה את בקשתם לביטול הקנס. הערעור נסוב סביב מועד הצגת ההחלטה בפני המשיב. החוק קובע כי אדם יכול לבקש ביטול קנס מינהלי בתוך 30 יום מיום ריצוי. אם הבקשה נדחית, הם יכולים להודיע על רצונם להישפט תוך 30 יום מיום ההחלטה. בית המשפט יכול להאריך מועד זה אם הבקשה לא הוגשה במועד מסיבות שאינן בשליטת המבקש. על המערערת, במקרה דנן, מוטל הנטל להוכיח כי שלחה את ההחלטה למשיב. על פי החוק, שליחת מכתב רשום לכתובת הנמען נחשבת להוכחה מספקת לקבלה, ומועד אישור המסירה נחשב למועד הקבלה. בית המשפט מגיע למסקנה כי המערערת אכן הוכיחה כי שלחה את ההחלטה למשיב ביום 5.2.2007, כפי שעולה מתדפיס רשות הדואר והברקודים על ההחלטה עצמה. זאת ועוד, ההיסטוריה של המשיב בקבלת דואר מהמערערת מערערת את טענתם לאי קבלה. בכך מתבטלת החלטת בית הדין האזורי. מאחר שהמשיבים לא מימשו את זכותם למשפט במסגרת הזמן הקבוע בחוק ולא סיפקו הסבר מניח את הדעת לשיהוי, בקשתם להארכה נדחית. הערעור מתקבל, וההחלטה הראשונית הדוחה את הבקשה לביטול הקנס נחשבת כאילו הוגשה כדין.