רע"א 6104/19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד תנובה, מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית, בגין גביית מחיר מופרז לכאורה עבור הגבינה הצהובה באריזות נוחות, לאחר הסרת הפיקוח על המחירים בשנת 2007. התיק נסוב סביב סעיף 29א לחוק התחרות, האוסר על מונופולים לנצל לרעה את מעמדם בשוק על ידי גביית מחירים בלתי הוגנים. החוק מגדיר בעל מונופולין כגוף המחזיק ביותר ממחצית נתח השוק או בעל כוח שוק משמעותי. בית המשפט הכיר במורכבות ובאתגרים בקביעת תמחור מופרז, והתווה מבחן דו-שלבי. על התובע מוטל נטל ההוכחה בשלב הראשון, בו עליו להוכיח כי המחיר שגבתה הנתבעת מופרז באמצעות מבחני עזר: מבחן העלות, מבחן ההשוואה ומבחן הרווחיות. בדיקות אלו מעריכות את ההפרש בין המחיר לעלות הייצור, משוות את המוצר המתומחר למוצרים דומים בשווקים תחרותיים ומעריכות את הרווחיות ביחס לרמת הסיכון של השוק. אם התובע מצליח בשלב זה, הנטל עובר לנתבע להצדיק את המחיר כהוגן, תוך התחשבות בגורמים כמו סיכון והשקעה תוך שימת דגש על הנוף התחרותי. ביישום עקרונות אלה אושרה החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את התובענה הייצוגית. למרות שבית המשפט הכיר בכמה חסרונות ביישום מבחני העזר על ידי הערכאה הנמוכה יותר, הוא הכיר בקשיים העומדים בפני התובעים במקרים כאלה, במיוחד בהתחשב באופי החסוי של מבני עלויות תאגידיים. בית המשפט הדגיש כי שלב האישור אינו צריך להיות הליך חלול, ועל התובעים לעמוד בנטל ההוכחה המשפטי בשלב זה. נוכח כוח השוק הבלתי מעורער של תנובה ועליות המחירים המשמעותיות מאז תום הפיקוח, לצד הפערים המשמעותיים שנמצאו במבחני ההשוואה, נתמכה מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי עילת התביעה בגין תמחור מופרז תקפה לכאורה. עם זאת, פסק הדין גם הכיר בצורך בהבהרות נוספות במהלך הדיון לגופו של עניין, והותיר מקום למינוי מומחים או לאיסוף חוות דעת משלימות, במידת הצורך. ככלל, בקשת רשות הערעור נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו. פסק הדין הדגיש את הצורך בריסון ביישום עילת המחיר המופקע, וגישה כוללת המתחשבת בנסיבות השוק הספציפיות.