ת"א 42013-12-11

תקציר

התובעים, בעלי מתחם בתל אביב, תבעו לפנות שלוש משפחות של דיירים מוגנים, בטענה שהדיירים פלשו לחלקים מהמתחם מעבר לחוזה השכירות שלהם, סירבו לשלם דמי שכירות ויש לפנותם לפי סעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר, המאפשר פינוי אם בכוונת בעל הבית להרוס את הבניין. הנתבעים טענו כי היה להם היתר להשתמש בכל המתחם, שילמו את דמי השכירות באופן שוטף, והתובעים לא הביאו כל הוכחה לכוונתם להרוס את המבנה. השופט פסק לטובת תביעת התובעים לפי סעיף 131(10) אך דחה את יתר הטענות. השופטת קיבלה את טענת התובעים כי קיבלו היתר בנייה להריסת הבנייה הקיימת ויזמו תב"ע לאזור, המוכיחה את כוונתם לפתח את הקרקע. השופט הורה על פינוי הדיירים אך גם הורה לתובעים לשלם לדיירים פיצוי כספי, שכן קשה למצוא דירה חלופית לדיירים מוגנים. התובעים היו אמורים לשלם לכל משפחה סכום קצוב, 20% מראש והיתרה עם פינוי המשפחה. עוד קבעה השופטת כי לשוכרים זכות להשתמש בחצרות הסמוכות לחוזי השכירות שלהם כל עוד הם נשארים דיירים מוגנים, ועל התובעים להמשיך ולתחזק את החצרות. הפינוי נקבע ל-30 באוקטובר 2014.