פר"ק 53839-01-16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה להפקדת ערבות במקרה זה. לדברי השופטים, המנהלים המיוחדים לא הצדיקו במידה מספקת את בקשתם לשחרור בערבות, שכן הם לא הסבירו מדוע הסיכוי לגבות הוצאות מהמבקשים נמוך. ההחלטה מדגישה כי סמכותו של בית המשפט להורות מראש על שחרור בערבות היא אמצעי חריג ויש להפעילה רק במקרים מיוחדים. פסק הדין מדגיש את חשיבותה של זכות הגישה לערכאות ואת הצורך לאזן בינה לבין המטרה להבטיח את תשלום ההוצאות. במקרה ספציפי זה טען בית המשפט כי בקשת המבקשים, שכללה שמונה טענות שונות, לא נראתה חסרת תוחלת או חסרת שחר. מאחר שרוב העבודה המשפטית בנוגע לבקשות כבר הושלמה, בית המשפט לא ראה סיבה מעשית להטיל ערבות בשלב זה. תחת זאת, הדגיש בית המשפט כי מטרת הערבות היא להבטיח כיסוי של הוצאות משפטיות עתידיות, ולא כאלה שכבר נגרמו. לפיכך, הבקשה לשחרור בערבות נדחתה, ובית המשפט הורה להעביר את ההחלטה לשני הצדדים.