רע"א 2297-11-24

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור על החלטה הקשורה לעניין בוררות, ומדגיש כי ערעורים מסוג זה ניתנים רק במקרים נדירים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מהאינטרסים הפרטיים של הצדדים המעורבים, או כאשר נדרשת התערבות בית המשפט למניעת עיוות דין חמור. השופט מפנה למספר תקדימים, ביניהם פרשות ברקול נ' ברשל, אבני נ' טל ואחרים הדגישו את העילות המצומצמות להתערבות בית המשפט במינויים לבוררות לפי סעיף 8 לחוק. במקרה הנוכחי, בית המשפט מצא כי הבקשה לא הציגה כל עיקרון בעל משמעות רחבה או הצביעה על עיוות דין, למרות ניסיונות בא כוח המבקש להציג זאת אחרת. לגופו של עניין, הסכימה השופטת עם החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע כי הסכסוך הוא סוגיה הקשורה אך ורק לביצוע הסכם, ובפרט לחתימה על מסמך ייפוי כוח הדרוש למימוש ההסכם. בית המשפט קבע כי אין זה מסמכותו לקחת על עצמו את תפקיד הבורר, שכן הצדדים הסכימו הדדית לבוררות. משכך, בקשת הערר נדחתה, ומשלא התבקשה תגובה, לא הוטל צו להוצאות. פסק דין זה ניתן ביום 2.12.2024 על ידי השופט דוד מינץ.