ע"פ 28719-04-24

תקציר

הערעור מערער על פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום, אשר הרשיע את המערער באיומים על נשיא בית המשפט העליון ושופטים נוספים בבית המשפט העליון. המערער שלח מייל למזכירות בית המשפט העליון, שכותרתו: "סופו של בג"ץ". גוף המייל הביע ביקורת על החלטות בית המשפט העליון והכיל התבטאויות קשות כלפי בית המשפט העליון והנשיאה. המייל הועבר לקב"ט בית המשפט העליון, שהגיש תלונה במשטרה. נגד המערער הוגש כתב אישום בגין איומים על נשיא בית המשפט העליון ושופטי בית המשפט העליון, וכן על המאבטח שהגיש את התלונה. בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירת האיומים, וגזר עליו חמישה חודשי מאסר בפועל, בפועל על תנאי, וקנס בסך 5,000 ₪. הן המערער והן המדינה ערערו על פסק הדין. ערכאת הערעור קיבלה את הערעור וזיכתה את המערער. השופטים הגיעו למסקנה כי הביטויים בהם השתמש המערער, אף שהם בוטים ובלתי ראויים, אינם מהווים איום פלילי כהגדרתו בסעיף 192 לחוק העונשין. תוכן המייל והסבריו של המערער במהלך חקירת המשטרה ובבית המשפט לא ביססו את הכוונה הנדרשת לעבירת האיומים, קרי הכוונה להפחיד או להקניט. נסיבות המקרה, לרבות העובדה שהמייל הופנה לבית המשפט העליון כמוסד ולא לאנשים ספציפיים, והסבריו המשכנעים של המערער, יצרו ספק סביר באשמתו של המערער שהיה צריך להתפרש לטובתו. כמו כן, בכתב האישום היו עמימות לגבי זהות המאוים ואופי האיום, שלא הובררו. השופטים הדגישו כי יש לתת עדיפות לחופש הביטוי, במיוחד בהקשר של ביקורת על רשויות ציבוריות, על פני הערכים המוגנים בעבירת האיומים, כאשר הביטוי המדובר אינו איום מובהק ומיידי. לבסוף הוסיפו השופטים כי האלימות המילולית המופנית כלפי שופטים ומערכת המשפט בשנים האחרונות היא תופעה מטרידה המחייבת מענה כולל, אך במקרה הנוכחי לא נחצה הרף הפלילי.