ת"פ 62062-06-20

תקציר

הנאשם הורשע מעבר לכל ספק סביר בשינוי זהות רכב ובהחזקת נשק, אביזרים ותחמושת. מהראיות עולה כי הנאשם ואחיו דביר שכרו יחד רכב, רכשו כפפות, מסכות סקי וגז פלפל וזייפו את לוחיות הרישוי של הרכב. הנאשם נראה רץ לעבר הרכב עם שקית שחורה וחוזר עם שקית מחנות ריקושט, שם רכשו את הכפפות והמסכות. אקדח, מחסנית ותחמושת נמצאו במכונית כמה שעות לאחר מכן. עדותו של הנאשם, שניסה להתנער מאשמה, לא הייתה משכנעת וסתרה ראיות אחרות. בית המשפט מצא כי הנאשם זייף את לוחיות הרישוי והיה ברשותו הנשק. ההגנה התמקדה בהחלטת התביעה שלא להגיש כתב אישום נגד דביר, וטענה כי מדובר באכיפה בררנית ואפליה. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההבחנה של התובע בין הנתבע לבין דביר הייתה סבירה, שכן היו ראיות לכך שהנאשם החזיק באקדח וייתכן שדביר לא היה מודע לכך. בית המשפט הדגיש כי שיקול הדעת של התובע בבואו להחליט נגד מי להגיש כתב אישום הוא לגיטימי וסביר, ויש מקום שלא להגיש כתב אישום נגד אדם בשל ספק בדבר אשמתו או סבירות הרשעה. לפיכך, נדחתה טענת האכיפה הבררנית. בית המשפט הדגיש כי הראיות נגד הנאשם ברורות, והעובדה שדביר לא הועמד לדין לא שינתה את מצבו של הנאשם. בסופו של דבר, הרשיע בית המשפט את הנאשם באישומים נגדו.