ע"א 9562/05

תקציר

הערעורים נוגעים לגובה הפיצוי בגין תאונת דרכים שגרמה למשיב נזק נוירולוגי ופסיכיאטרי, שנקבע לו כ-23.5% נכות רפואית. בית המשפט המחוזי העריך את הנכות התפקודית בשיעור של 35% ופסק למשיב פיצוי על סמך נתון זה. שני הצדדים ערערו על שומה זו, אך שופט בית המשפט העליון ריבלין קבע כי מסקנתו של בית המשפט המחוזי סבירה ולא ראה עילה להתערב. נקודת מחלוקת נוספת הייתה שכר הבסיס ששימש לחישוב הפסדי השתכרות – המערערת טענה כי היא מוגזמת ואילו המשיב טען כי נפלה טעות בחישוב. פסק הדין הורה כי השכר הממוצע בעת התאונה, שהיה גבוה מהשכר ששימש את בית המשפט המחוזי, ישמש כשכר בסיס. השופט ריבלין הסביר כי יש להשתמש בנתונים העדכניים ביותר שהיו זמינים בעת התאונה, גם אם יהיו נתונים מאוחרים יותר. לפיכך, שכר הבסיס צריך לעמוד על 7,139 שקל, שלאחר שילוש וניכוי מסים, התוצאה היא 16,063 שקל. סכום זה אמור לשמש את בית המשפט המחוזי לצורך חישוב מחדש של הפסד ההשתכרות בכל תקופה שלאחר התאונה. גם גיל הפרישה של המשיב נקבע באופן שגוי על ידי בית המשפט המחוזי ויש לשתוקן ל-67 שנים. כמו כן, הפיצוי בגין אובדן פנסיה חושב באופן שגוי ויש לקבעו על סך של 150,000 ₪. גם ניכוי הפיצויים בשל תגמולי הביטוח של המשיב טעון הבהרה משלימה של בית המשפט המחוזי, אשר תקבע את היחס בין הנכות שנגרמה כתוצאה מהתאונה לבין נכותו הכוללת של המשיב. התיק מוחזר אפוא לבית המשפט המחוזי לדיון משלים ולבירור בסוגיה זו, אם כי לא ניתן צו להוצאות. לפסק דינו של השופט ריבלין הצטרפו הנשיא א' ברק והשופט א' גרוניס.