ע"א 388/81

תקציר

בסכסוך משפטי שעניינו פירוק שותפות, ערעור ערער על האופן שבו בורר טיפל בחישובים הכספיים הסופיים. על הבורר הוטל לקבוע את שווי הציוד והמלאי שנרכשו על ידי שותף אחד ולפתור סכסוכי הוצאות שהשפיעו על רווחים וחשבונות שותפים. פסק הבורר הסופי התעלם לכאורה מהתאמות מסוימות, מה שהוביל לטענות על "טעות חישוב". המערערת ביקשה לתקן זאת, וטענה כי הבורר לא שקל את השינויים במאזן השותפות, דבר שהשפיע על חשבונותיהם הסופיים של שני השותפים. משסירב הבורר לתקן את פסק הבוררות, בטענה כי הוא נעשה במכוון ובסמכותו, פנה המערער לבית המשפט. בית המשפט קמא אישר את החלטת הבורר, וסבר כי הוא פעל במסגרת שיקול דעתו. עם זאת, בערעור מצא הנשיא י' כהן צדק בטענת המערער, וזיהה טעות פוטנציאלית המתאימה להגדרה המשפטית של טעות חישוב. לפיכך התקבל הערעור, והורה לערכאה הנמוכה יותר לשקול מחדש את יתרת החשבון הראויה בין השותפים, תוך הדגשת ההבדל בין החלטות שבשיקול דעת לבין טעויות חישוב הניתנות לתיקון. החלטה זו מדגישה את ההיקף המצומצם אך החיוני להתערבות שיפוטית בתוצאות הבוררות, ומבטיחה שמירה על עקרונות חשבונאיים בסיסיים מבלי לפגוע בסופיות הבוררות. המשיבים חויבו בהוצאות טרחת עורך הדין של המערערת.