בש"א 22688/08

תקציר

התיק סובב סביב נכס מקרקעין הכולל 15 יחידות דיור, בהן חנויות, מחסנים, חניות ודירות, בבעלות חברה עם כונס נכסים שמונה לאכיפת שטר משכנתא. כונס הנכסים מבקש להעביר את הזכויות בנכס לקונה לאחר מכירה שאושרה על ידי בית המשפט, אך נתקל במחלוקת עם העירייה הרצליה על ארנונה שלא שולמה. העירייה טוענת כי כונס הנכסים אחראי לתשלום מיסים אלה, ואילו כונס הנכסים טוען כי מעולם לא החזיק בנכס וכי החברה המשיכה לנהל אותו. המסים המדוברים כוללים חובות מתקופת הוראת שעה וחובות מיום מינוי כונס הנכסים. על בית המשפט לקבוע האם כונס הנכסים חייב בתשלומי מס אלה. באשר לחוב מתקופת הוראת השעה פסק בית המשפט לטובת כונס הנכסים וקבע כי הצו נועד לשמש כלי אכיפה בזמן אמת ולא ניתן להחילו רטרואקטיבית. זכותה של העירייה לתשלום עבור תקופה זו גוברת על זכויות הנושה המובטח. עם זאת, בית המשפט מוצא את טענות העירייה משכנעות יותר בנוגע לחוב שנצבר ממינוי כונס הנכסים. בית המשפט קובע כי לכונס הנכסים זיקה הקרובה ביותר לנכס ולכן הוא חייב בארנונה על היחידות הריקות מיום מינויו. עמדתה הקודמת של העירייה, שהכירה בחוסר החזקה של כונס הנכסים, אינה נחשבת מחייבת, שכן מדובר בהליך קבלת החלטות עובדתי ומשפטי. כתוצאה מכך, מקבל הנחיה של הכונס לבצע את תשלום המס, ולאחר מכן תנפיק העירייה אישור המאפשר את העברת הנכס. העלויות אינן מוענקות לאף אחד מהצדדים.