ע"א 26615-06-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של סכסוך כספי בין קיבוץ לבין חברה לשעבר, גב' פנינה קוסוביץ, שעזבה את הקיבוץ בשנת 1995 והייתה זכאית לפנסיה חודשית מהקיבוץ עם הגיעה לגיל פרישה. נקודות המחלוקת העיקריות היו ניסיונו של הקיבוץ לנכות את גובה הפנסיה שישלם לגב' קוסוביץ לפי הגמלה שהיא מקבלת ממשרד הביטחון, חישוב הוותק שלה בפנסיה ושיעור הקצבה האחוזי שהיא זכאית לו. בית המשפט קמא פסק לטובת גב' קוסוביץ בעניינים אלה, ושני הצדדים ערערו חלקית על ההחלטה. במהלך הדיון בערעור זנחו הצדדים חלק מטענותיהם, והותירו רק עניינים בודדים לשיקול דעתו של בית המשפט. יתר הסוגיות נגעו בעיקר לחישוב הפנסיה של גב' קוסוביץ, ובפרט לעניין ניכוי תקופות בהן שהתה בחופשה מהקיבוץ וקביעת ההכנסה הבסיסית ששימשה לחישוב הקצבה. בית המשפט פסק לטובת גב' קוסוביץ בסעיפים אלה, אישר את החלטת בית משפט קמא שלא לנכות ימי חופשה מהוותק הפנסיוני ואישר את חישוב הקצבה על סמך נתוני המשיב. זאת ועוד, בחר בית המשפט שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא בעניין ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו למשיב, והציע לדחות את ערעור הקיבוץ בכל יתר העניינים. השופטים פסקו גם על גובה שכר טרחת עורך הדין שישולם למשיב. ההחלטה התקבלה פה אחד, והקיבוץ חויב לשלם לגברת קוסוביץ שכר טרחת עורך דינה בסך 20,000 ₪.