ע"מ 42363-09-12

תקציר

טענות המערערים בדבר הנסיבות המיוחדות של עסקיהם נדחו על ידי בית המשפט, שכן הן לא הוזכרו בהתנגדותם הראשונית ולכן נחשבו ל"הקצאת שיפורים" לתביעה. עוד מצא בית המשפט כי טענות אלה אינן מבוססות וכי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בדבר הפגמים בשומת המשיב. הטענה היחידה שעמדה על דעתו של בית המשפט הייתה טענת המערערים כי אחוז הרווח הגולמי בעסקיהם שונה מהאחוזים המפורטים בתדריך הכלכלי. עם זאת, בית המשפט אישר את הערכת המשיב, שכן היא התבססה על מומחיותו וניסיונו של פקיד השומה, והיו נתונים התומכים בה. בית המשפט הדגיש כי הימנעותו של המערער מניהול פנקסי חשבונות הפכה את הבדיקה המעמיקה של הכנסותיו לבלתי אפשרית, ו"הנזק הראייתי שנבע מכך" הביא לכך שהערכת פקיד השומה צריכה לעמוד. זאת ועוד, בית המשפט הצביע על טעות בהערכת המשיב, אשר העריך יתר על המידה את אחוז הרווח הגולמי, והגיע למסקנה כי האחוז שנגבה בפועל היה סביר ובטווח שנקבע בתדריך הכלכלי. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 25,000 ₪.