רע"א 3088/20

תקציר

בעיון בפסקי הדין הן של בית משפט השלום והן של בית המשפט המחוזי, נדחתה בקשת רשות הערעור לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית המשפט לא מצא שאלה משפטית משמעותית או סיכון לפגיעה בצדק כדי להצדיק ערעור. לאחר בחינת ההסכם החוזי הנדון, נקבע כי אין מדובר בתניית פטור מטעה כפי שהותוותה בפרשת שמש נ' חלל בנייה. ההסכם הנוכחי בין המבקשת למשיבה קבע דחייה ברורה של 13 שבועות למסירת דירה בשל השינויים המבוקשים, להבדיל מהדחייה הבלתי מוגבלת בזמן שנמתחה עליה ביקורת בשמש. בית המשפט הכיר בכך שהלשון בה נעשה שימוש מספקת לוח זמנים מוגדר עם גמישות להשלמה מוקדמת, דבר שלא קיים בפרשת שמש. זאת ועוד, השאלה האם תקופת הדחייה הייתה מוצדקת על סמך השינויים המבוקשים לא נמצאה רלוונטית לקביעה זו, שכן המבקשים לא הוכיחו היעדר יחס סביר בין השיהוי לבין היקף השינויים. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיב בסך 2,500 ₪.