עת"מ 40299-02-14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה נגד אישור תכנית לשכונת מגורים חדשה בפתח תקווה, המחייבת פינוי והריסה של ארבעת בתיהם של העותרים. השופט קבע כי רשויות התכנון בחנו ביסודיות את החלופות שהוצגו וקיבלו החלטה מאוזנת. החלופה שנבחרה מאפשרת לקדם את התוכנית תוך עיכוב הקמת מבנה שיחייב את פינוי העותרים, ונותנת להם שהות להגיע להסכמה על תנאי פינויים. השופט לא מצא בהחלטה יסודות בלתי סבירים או בלתי סבירים באופן קיצוני המצדיקים את התערבותו של בית המשפט. השופט קיבל גם את טענת המשיבים כי קבלת העותרים לחלופות הכרוכות בהריסת בתיהם מלמדת על כך שמטרתם העיקרית היא להימנע ממימוש התכנית בדבר זכויותיהם והישארותם בבתיהם. בנוסף, התייחסה השופטת להיבט הפיצוי וציינה כי הליך האיחוד והחלוקה עשוי להביא לפיצוי טוב יותר לעותרים. דברי היועצת המשפטית למשיבה מס' 1, בדבר הצורך בהסכם פינוי, פורשו במסגרת הליכי תכנון. עוד קבעה השופטת כי יש לנהוג בנפרד בתנאי הסכם הפינוי, וכי לבית המשפט אין סמכות להתערב בזכותו של בעלים משותף לבקש פירוק שיתוף. העותרים חויבו לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין למשיבים.