בד"מ 21/10

תקציר

הנאשמת, עורכת דין במקצועה, הואשמה במספר עבירות אתיות שנבעו מכך שייצגה את אחיה בסכסוך נדל"ן. בבעלותה המשותפת הייתה דירה עם אחיה, אותה העניקה במתנה לאחד מהם, התובע, בשנת 2000. זמן קצר לאחר מכן הגיש התובע תביעה נגד האחים האחרים המיוצגים על ידי עו"ד אילן יעקובוביץ. הנתבע הפך לנתבע צד ג' בתביעה ובמקביל ייצג את התובע. הדבר יצר ניגוד עניינים, שכן הנתבע עלול להיות מחויב לשלם לנתבעים אם התובע יזכה בתביעתו. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, שיוצגה על ידי עו"ד יעקובוביץ', הודיעה פעמיים לנתבעת על הסכסוך ואסרה עליה לייצג את התובעת. עם זאת, הנתבע המשיך לייצגו ואף הגיש תצהיר מטעמו. הנתבעת טענה כי לא היה ניגוד עניינים וכי הלקוח שלה הסכים לייצוגה. בית הדין המשמעתי הרשיע את הנאשמת בהפרת כללי ניגוד עניינים של לשכת עורכי הדין אך זיכה אותה מאישומים אחרים, לרבות ייצוג ועדות מטעם מרשה. בית המשפט ציין את אופיו צופה פני העתיד של כלל ניגוד העניינים ואת האינטרס הציבורי בשמירה על האתיקה של מקצוע עריכת הדין. בשלב גזר הדין שקל בית המשפט את הרשעתה הקודמת של הנאשמת, גילה, מצבה הבריאותי ונסיבות המקרה. בסופו של דבר נגזרו על הנאשמת חודשיים השעיה מלשכת עורכי הדין, אשר תופעל אם תבצע עבירה דומה בתוך שנתיים. בית המשפט גם הטיל אזהרה וחייב את הנאשמת להפסיק לייצג את אחיה בתוך 90 יום כדי להימנע ממאסר על תנאי. גזר הדין ניתן בנובמבר 2010, ובפברואר 2011 ניתנה הודעה על גזר הדין.