רע"פ 82267-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי: רע"פ 82267-11-25 נתנאל עמרם אלפסי נ' מדינת ישראל** **הקדמה** החלטת בית המשפט העליון (מפי כבוד השופט חאלד כבוב) בעניין רע"פ 82267-11-25 דנה בבקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר דחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום באילת. המבקש הורשע בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בצוותא ושיבוש מהלכי משפט, ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של 11 חודשים. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **סמכות רשות ערעור ב"גלגול שלישי"**: פסק הדין מדגיש את הלכת היסוד לפיה רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים. קריטריונים מרכזיים למתן רשות כזו הם: * **שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים**: בית המשפט בוחן האם הסוגיה שבמחלוקת נוגעת לעקרונות משפטיים רחבים יותר, או שמא היא עניינה הפרטני של הפרשה הנדונה. * **חשש לעיוות דין או אי-צדק חמור**: במקרים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה קשה בזכויות הנאשם, או לקבלת החלטה שאינה צודקת באופן מהותי, עשויה להינתן רשות ערעור. * **חומרת העונש**: כאשר הבקשה נוגעת לחומרת העונש, רשות ערעור תינתן רק אם העונש שנגזר סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת או הראויה. 2. **חשיבות התסקיר של שירות המבחן**: פסק הדין מתייחס למשקל שניתן לתסקיר שירות המבחן. במקרה זה, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית שיקומית, תוך ציון קשיים של המבקש בבחינה ביקורתית של התנהגותו, לקיחת אחריות, ובחינה עצמית. החלטת בית המשפט לדחות את הבקשה לתסקיר משלים, תוך הסבר שהשינוי בעמדת המבקש אינו ברור, מדגישה את הרציונליות שנדרשת לצורך קבלת החלטות דיוניות, ואת העובדה שבית המשפט אינו חייב להיעתר לכל בקשה, במיוחד כאשר אין בה כדי לשנות באופן מהותי את התמונה. 3. **מתחם העונש ההולם ושיקולי הענישה**: בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הולם (10-24 חודשי מאסר בפועל) תוך שקלול גורמים לחומרה (חלק משמעותי בעבירות, תכנון, כמות וסוג הסם, נסיבות המעידות על כוונה להפצה) וגורמים לקולא (חיסכון בזמן שיפוטי, גיל צעיר, היעדר עבר פלילי, מוטיבציה לאורח חיים נורמטיבי, תקופת מעצר, פגיעה צפויה ממאסר). פסק הדין המחוזי אישר כי בית המשפט נתן משקל ראוי לכלל השיקולים. בית המשפט העליון, אף שהכיר בכך שהעונש "על הצד המחמיר", קבע כי לא הוכח חריגה קיצונית מהמדיניות הנוהגת, וכי אין מקום להתערבות ב"גלגול שלישי". 4. **איזון בין שיקולי ענישה והרתעה לשיקולי שיקום**: במקרה זה, נוכח היעדר המלצה שיקומית, נשקלו לחומרה שיקולי הרתעה. טענת המבקש כי לא ניתן משקל ראוי לשיקולי השיקום, ובפרט בהיותו "על סף הקטינות", נדחתה. בית המשפט העליון שם דגש על כך שגם עבור צעירים, ובמיוחד כאשר אין המלצה שיקומית, שיקולי ההרתעה עשויים להיות משמעותיים, וכי הדבר אינו מעורר בהכרח חשש לעיוות דין. **חידושים משפטיים או הדגשים חדשים (מתוך ההקשר הנתון)** * **הדגשת האיזון הדינמי בין הקריטריונים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי"**: פסק הדין מדגים כיצד בית המשפט העליון מיישם את הקריטריונים הנוקשים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". על אף ניסיון המבקש להציג שאלות עקרוניות (אחידות מתחמי ענישה, מעמד שיקולי שיקום), בית המשפט זיהה כי עיקר טענותיו נטועות בעניינו הפרטני של המקרה. זהו חיזוק להלכה הרואה ב"גלגול שלישי" מנגנון הצהרתי להגנה מפני עיוותי דין חמורים או סוגיות עקרוניות יוצאות דופן, ולא ערכאת ערעור נוספת על כל החלטה. * **החשיבות הפרקטית של התסקיר**: הדחייה של הבקשה לתסקיר משלים, לצד הנימוק כי לא ברור מה השינוי בעמדת המבקש, ממחישה את המשקל שמעניק בית המשפט ליעילות הדיונית ולעובדה כי בקשות כאלו צריכות להיות מבוססות על הצגת שינוי מהותי או אי-הבנה שניתן לתקן, ולא על רצון כללי לחזור ולדון בעניין. * **היחס בין "על סף הקטינות" לשיקולי שיקום והרתעה**: אף שהמבקש טען כי היה "על סף הקטינות", והיה מצופה לכאורה כי שיקולי שיקום יקבלו משקל רב יותר, בית המשפט העליון לא ראה בכך כשלעצמו עילה להתערבות. הדבר מצביע על כך שגורמים נוספים, כגון נסיבות העבירה (החזקה שלא לצריכה עצמית, אריזה וחלוקה), היעדר שיתוף פעולה עם שירות המבחן, ועבירת שיבוש, גברו על גורם הגיל. **סיכום** פסק הדין מדגיש את המדיניות הנוקשה של בית המשפט העליון בנוגע למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", המיועדת למקרים חריגים בלבד. הוא מבהיר כי טענות הנוגעות ליישום הדין על נסיבותיו הספציפיות של מקרה, גם אם העונש נראה מחמיר, לא יצדיקו בהכרח את התערבותו של בית המשפט העליון, אלא אם כן מתקיים חשש ממשי לעיוות דין או אי-צדק חמור, או שעולה שאלה משפטית עקרונית חורגת. כמו כן, מודגשת החשיבות של תסקיר שירות המבחן ושל הצגת טענות מבוססות ומנומקות בעת הגשת בקשות דיוניות.