ע"ע 30664-05-13

תקציר

פסק הדין הנדון הוא אישור חלקי של בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לטובת המבקש. בפסק הדין המקורי, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, נקבע כי על המבקשת לשלם למשיב, עובד לשעבר, סכומי פיצויים שונים בסך 59,521 ש"ח, לרבות הפרשי שכר מינימום, פדיון חופשות, דמי הבראה ודמי חגים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן חויב המבקש בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין הנוכחי ניתן בתגובה לבקשת המבקשים לעכב את ביצוע פסק דין זה, עד לתוצאות ערעורם על פסק הדין. פסק הדין משרטט את הרקע למקרה, לרבות ממצאי בית הדין האזורי בנוגע ליחסי העבודה בין המבקש למשיב, שנמשכו ממרץ 2005 ועד יולי 2007. בית הדין קבע כי הדין הישראלי חל במקרה זה וכי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו בדבר תקופת העסקתו, נסיבות פיטוריו של המשיב או התשלומים ששולמו לו. למשיבה נפסקו תשלומים שונים, לרבות הפרשי שכר מינימום, אותם חישב בית המשפט על סמך היעדר רישומים מצד המבקשת. באשר לבקשת המבקש לעיכוב ביצוע, צוין בפסק הדין כי בקשות מסוג זה הן בדרך כלל חריגות ונוטות להיעתר רק כאשר הנטל הכלכלי המוטל על המבקש הוא משמעותי וסיכוייו להצליח בערעורו אינם אפסיים. במקרה דנן, השופטת מוצאת כי בעוד שלחלקים מסוימים בערעור, בעיקר אלה הנוגעים לתשלומי חופשה, סיכויי ההצלחה קלושים, חלקים אחרים, הנוגעים להיקף העסקתו של המשיב ולשכר ששולם, ראויים להבהרה. השופט שוקל גם את מאזן הנוחות ומכיר בסיכון שהמבקש לא יוכל לקבל בחזרה את התשלומים אם הערעור יתקבל ומצבו הכלכלי של המשיב אינו ברור. כתוצאה מכך, השופט נעתר חלקית לבקשה לעיכוב ביצוע. באופן ספציפי, ביצוע מחצית מהפרשי שכר המינימום שנפסקו למשיב מתעכב, ובלבד שהמבקש יפקיד את הסכום המקביל או ערבות בנקאית בקופת בית הדין בתוך 14 יום. אם תנאי זה לא יתקיים, עיכוב הביצוע יבוטל. בפסק הדין מודגש כי מדובר בקבלה חלקית של הבקשה וכי לא נפסקו הוצאות. ההחלטה נשלחת לשני הצדדים, מתוך הבנה כי ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי יושהה באופן חלקי ומותנה, עד לתוצאות ערעורו של המבקש.