דנ"מ 422/24

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בבקשה לדיון נוסף בתיק סבוך של מענקי השקעה לעבאדי יוסף ושמחה בע"מ מהרשות להשקעות ופיתוח התעשייה והכלכלה. הרקע למקרה כולל שינוי משפטי משמעותי עם חוק ההתייעלות הכלכלית משנת 2016, ובפרט תיקון מס' 73 לחוק עידוד השקעות הון, אשר שינה את הליך הערעור על החלטות מנהליות בנושא מענקי השקעה. ההתנגדות לביטול המענק הובילה להליכים משפטיים שונים. בתחילה בוטלו המענקים בשל יעדי יצוא שלא הושגו, מה שהוביל את המבקש לערער. בעקבות התיקון, העררים היו צריכים להיבחן על ידי ועדת התנגדויות, עם לוח זמנים קבוע בחוק להחלטות. בדרכו המשפטית הסופית של המבקש פסק בית המשפט לעניינים מנהליים לטובתם, בטענה שהוועדה חרגה ממסגרת הזמן להחלטתה. עם זאת, רוב בבית המשפט העליון ביטל זאת, וקבע כי הוראות לוח הזמנים של תיקון מס' 73 אינן חלות רטרואקטיבית על ערעורים שכבר היו תלויים ועומדים בעת כניסת התיקון לתוקף. פסק הדין הדגיש הימנעות מנטל כספי מיותר על הקופה הציבורית ללא בדיקה מעמיקה של התביעות. דעות חלוקות הציעו כי החוק נותן עדיפות לפתרון מזורז לחברות, אך לא התקבל. בבקשה לדיון נוסף נטען ליישום שגוי של עקרונות משפטיים וקביעת כללים חדשים בנוגע להבחנות בין הדין הפרוצדורלי למהותי. עם זאת, הבקשה לדיון נוסף נדחתה, כאשר בית המשפט קבע כי אין תקדימים משפטיים חדשים המצדיקים בחינה מחודשת והצביע על ההיקף המצומצם של המקרים הרלוונטיים מאז השינויים הפרוצדורליים בשנת 2017. ההחלטה, שניתנה על ידי ממלא מקום הנשיא א' פוגלמן, הגיעה למסקנה כי פסק דינו המקורי של בית המשפט העליון אינו מצדיק דיון נוסף, נוכח בהירותו הפרוצדורלית ויישור קו עם פרקטיקות פרשנות משפטית מבוססות.