עת"מ 34536-07-20

תקציר

השופטת שקלה ביסודיות את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים ושקלה אותם אל מול הדינים החלים והפסיקות הקודמות. הם הגיעו למסקנה כי יש לדחות את העתירה משום שלא נראה כי ועדת הערר עשתה טעויות כלשהן, לא כל שכן כאלה המצדיקות התערבות שיפוטית. השופט הזכיר כי היקף התערבותו של בית המשפט בהחלטות תכנוניות מוגבל, ויש להפעילו רק במקרים חריגים. הטענות השונות שהעלתה העותרת – לרבות אלה הנוגעות לליקויים בבקשה, למספר הדירות בבניין, לסכסוכים קנייניים ולסמכות ועדת הרישוי – נבחנו כולן ונמצאו חסרות שחר. השופט הסכים עם קביעותיה התכנוניות המקצועיות של ועדת הערר ולא מצא סיבה לבטל אותן. בנוסף, התייחסה השופטת לטענת העותרים כי דירתם חוברה שלא כהלכה לאחרת, והבהירה את תנאי החלטת הוועדה ודחתה את הטענה. לבסוף, עודדה השופטת את העותרים לפתור את המחלוקת שנותרה מחוץ למערכת המשפט והורתה להם לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים, בסך 21,000 ₪.