רע"א 39603-02-21

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת שירותי בריאות כללית לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה לאפשר לא.ב. להגיש חוות דעת מומחה נוספת בתביעת הרשלנות הרפואית נגדם. חוות הדעת, שהיוותה תשובה לחוות דעת המומחה של כללית עצמה, נקבעה כהכרחית על מנת שבית המשפט יכריע בשאלות האמיתיות שבמחלוקת. בית המשפט קבע כי מתן חוות הדעת הנוספת לא יגרום לכללית עוול שלא ניתן לתקנו מבחינה כלכלית, וכי אין בה משום תיקון כתב התביעה של א"ב, ובכך אין בה כדי לפגוע בטענת ההתיישנות. חוות הדעת, שהתייחסה לביקור ב-2010, נתפסה כחוות דעת נגדית לגיטימית לזו של המומחית של כללית, מה גם שחוות הדעת שלהם הזכירה גם את הביקור. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הנתון לבית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה, והתערבות נחשבה ראויה רק במקרים חריגים, שלא כך היה. זאת ועוד, הטענה כי חוות הדעת מעלה טענות חדשות וסותרות נדחתה, שכן הן כתב התביעה של א.ב. והן חוות הדעת החדשה התייחסו לביקור משנת 2010. חוות הדעת נתפסה גם כתגובה ישירה לחוות הדעת המומחית של כללית. לבסוף, קבע בית המשפט כי יש לדון בתקופת ההתיישנות בתום ההליך, וגם אם נכונה טענתה של כללית בעניין זה, אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור. א"ב זכה בהוצאות בסך 5,000 שקל.