ת"א 32841-11-19

תקציר

התובע הגיש תביעה לפיצויים כנגד הנתבע בגין נזקי גוף שנגרמו לו לכאורה מנפילה כתוצאה משבר במדרכה סמוך למקום מגוריו. הנתבעת, כרשות המקומית, אחראית לתחזוקת הכבישים והמדרכות בתחום שיפוטה בהם התרחש האירוע. הנושא המרכזי הוא הנסיבות שהובילו לתאונה, כאשר התובע טוען כי שבר במדרכה גרם לנפילתו והנתבע טוען כי אין לכך קשר לסכנה כלשהי. לאחר בחינת חומר הראיות, מצא בית המשפט צדק בגרסתו של התובע לאירועים והגיע למסקנה כי הנפילה אכן נגרמה כתוצאה משבר במדרכה. משכך, דן בית המשפט באחריותה של הנתבעת וקבע כי לעירייה חלה חובת זהירות כלפי הציבור המשתמש בכבישיה ובמדרכותיה, אותה הפרה במקרה זה. בית המשפט ייחס לתובע 30% אשם בשל אי דיווח על המפגע למרות שפקד את האזור. בהמשך לפיצויים, פסק בית המשפט לתובע 80,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, 75,000 ₪ בגין סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד ו-18,359 ₪ בגין הוצאות בעבר ובעתיד. בניכוי אשמה תורמת של 30%, סך הפיצויים עמד על 121,351 שקל. סכום זה הופחת עוד יותר ב-3,144 ₪, אותם קיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי. בסיכומו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 118,207 ₪, בצירוף 23,511 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-8,300 ₪ הוצאות משפט. הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יצטברו הפרשי הצמדה וריבית סטטוטוריים מיום פסק הדין.