ת"פ 29129-03-12

תקציר

על סמך הודאתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן, הוא הורשע ביום 5.2.2011 בעבירות הבאות: חבלה בנסיבות מחמירות בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק ותחמושת ושימוש ברכב ללא רשות. מהעובדות עולה כי הנאשם נהג ברכבו הגנוב של מוחמד עקב מחמוד כבהא. כאשר הרכב זוהה על ידי גיסו של בעל הרכב ומהדי ג'יהאד כבאח, המתלונן, נצטווה הנאשם לעצור בצד. בעת שהמתלונן אחז בהגה, חנה הנאשם וניסה להימלט. המתלונן ניסה לעצור בעדו, ותוך כדי הקטטה ירה הנאשם בירכו של המתלונן. הקליע שבר את רגלו של המתלונן. הנאשם נמלט מהמקום והמתלונן אושפז בבית החולים. הנאשם נעצר ביום 5.3.2012. לא היה לו עבר פלילי קודם והוא הודה בהזדמנות הראשונה, ובכך חסך זמן שיפוטי. הוא התחרט עמוקות על מעשיו והתנצל בפני המתלוננת. מטעמו העידו שלושה עדים: דודו, אשתו ומעסיקו. בתוך כך, הדגישה המאשימה את חומרת המעשים, את הסיכונים הכרוכים בכך ואת השלכותיה, והדגישה כי שימוש בנשק נגד חפים מפשע חייב להיענש בענישה משמעותית. התובע ביקש עונשי מאסר ממושכים ומאסר על תנאי משמעותי, לצד פיצוי למתלונן. בפסק הדין הדגישה השופטת את חומרת האירוע ואת הסכנות החברתיות הטמונות בעבירות נשק, תוך שהיא מציינת מספר תקדימים משפטיים תומכים. השופט שקל את הנסיבות המקלות וטען כי בלעדיהן היה העונש חמור יותר. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם חמש וחצי שנות מאסר, שנספרו מיום מעצרו. נגזרו עליו 18 חודשי מאסר על תנאי נוספים והוא חויב לשלם למתלונן פיצויים בסך 60,000 ש"ח, מבלי לשלול את זכותו של האחרון לפיצויים נוספים. לנאשם ניתנה זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.