ב"ל 52502-01-24

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק דין בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, ב"ל 52502-01-24** **רקע עובדתי:** התובעת, מוריאל עדימור, עבדה כמפיקת דיגיטל ופרסום. עקב מלחמת "חרבות ברזל", הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מיום 25.10.2023 עד 1.1.2024. במהלך תקופה זו, ובפרט בתאריכים 25.10.2023 עד 7.12.2023, שהתה התובעת בארה"ב, בבית הוריה, מתוך חשש לחייה עקב היעדר מיגון בביתה. ביום 13.11.2023, בעת שהותה בחו"ל, הגישה התובעת תביעה לדמי אבטלה. התביעה אושרה בתחילה, אך מאוחר יותר, ביום 10.1.2024, הודיע המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") על שלילת זכאותה לדמי אבטלה לתקופת האבטלה ועל יצירת חוב כלפיה. בית הדין האזורי לעבודה נדרש להכריע האם בדין נשללה זכאותה. **השאלה המשפטית המרכזית:** האם תושב ישראל, שיצא לחו"ל בתקופת חופשה ללא תשלום (חל"ת) שיזם המעסיק עקב מצב חירום, זכאי לדמי אבטלה, כאשר שירות התעסוקה פעל במתכונת מקוונת? **עמדות הצדדים:** * **התובעת:** טענה כי שהותה בחו"ל נבעה מנסיבות אישיות של חשש לחייה, וכי הייתה יכולה לשוב לישראל תוך 24 שעות. כמו כן, טענה כי התייצבותה בשירות התעסוקה הייתה מקוונת, ולא הוצע לה כל עבודה. בנוסף, טענה כי שהות בחו"ל עד 30 יום אינה שוללת קצבה לפי נהלי המוסד. * **הנתבע (המוסד לביטוח לאומי):** טען כי התובעת שהתה בחו"ל מעל 30 יום, לא הודיעה על כך, וכי שהייה בחו"ל שוללת את הזכאות לדמי אבטלה, שכן היא אינה עומדת בדרישת החוק להיות "מוכנה ומסוגלת לעבודה" בישראל. **המסגרת החוקית הרלוונטית:** 1. **חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995:** * **סעיף 160(א):** מגדיר את התנאים הבסיסיים לזכאות לדמי אבטלה – מובטל, השלמת תקופת אכשרה, גיל מסוים. * **סעיף 163(א):** מגדיר "מובטל" כאדם הרשום בשירות התעסוקה, "מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו", ושירות התעסוקה לא הציע לו עבודה כאמור. * **סעיף 177א (כפי שתוקן בתיקון 225):** קובע זכאות לדמי אבטלה בתקופת חל"ת רק אם החל"ת הוא ביוזמת המעסיק, למשך 30 ימים רצופים לפחות, והעובד אינו זכאי לשכר. * **סעיף 324(א):** קובע כי מי שנמצא בחו"ל למעלה משלושה חודשים אינו זכאי לקצבה בעד הזמן שמעבר לשלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד. 2. **הפסיקה:** * המונח "מובטל" פורש ככולל גם מי שהוצא לחופשה ללא תשלום בניגוד לרצונו, כאשר המעסיק חדל מלספק עבודה ושכר. * קביעות עקביות בפסיקה כי שהייה בחו"ל, אף אם בשל חל"ת כפוי, שוללת את הזכאות לדמי אבטלה, משום שהיא סותרת את הדרישה המהותית להיות "מוכן ומסוגל לעבודה" בישראל. זאת, גם בתקופת הקורונה, בה הוקלו דרישות ההתייצבות הפיזית, כאשר ההקלות נועדו למיצוי זכויות בישראל ולא לאפשר קבלת כספים עבור תקופה בה התובע אינו שוהה בישראל. **ניתוח משפטי והכרעה:** בית הדין דחה את תביעת התובעת, וביסס את החלטתו על מספר אדנים עיקריים: 1. **הדרישה המהותית של "מוכן ומסוגל לעבודה" בישראל:** * בית הדין הדגיש כי גם בתקופת מלחמה ובמצב חירום, כאשר שירות התעסוקה פועל במתכונת מקוונת, הדרישה הבסיסית של הימצאות "מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו" בישראל נותרה בעינה. * שהייה בחו"ל, גם אם מסיבות אישיות או ביטחוניות, שוללת באופן מהותי את היכולת להיות "מוכן ומסוגל לעבודה" בישראל. התובעת לא הוכיחה כי תפקידה כמפיקה יכול להתבצע באופן מקוון מכל מקום בעולם, והעובדה שעבדה מהבית רק יום בשבוע מעידה על כך שלא ניתן היה לסמוך על עבודתה מרחוק באופן מלא. * בית הדין דחה את טענת התובעת שהעבודה הייתה ניתנת לביצוע מרחוק, בטענה שהיא לא הוכיחה זאת, וכן שגם אם הייתה יכולה לבצע עבודה מסוימת מרחוק, הדרישה היא להיות מוכן ומסוגל לכל עבודה מתאימה (סעיף 163 לחוק), לאו דווקא בתחום הפרסום. 2. **שלילת הזכאות בשל שהייה ממושכת בחו"ל:** * בית הדין קבע כי נסיעתה של התובעת לחו"ל לכתחילה לתקופה העולה על 30 יום מהווה עילה לשלילת הזכאות לדמי אבטלה, בהתאם לחוזר של המוסד לביטוח לאומי (חוזר 1470). * התובעת לא הוכיחה כי תכננה לשוב לישראל במועד מוקדם יותר, וקבע כי יציאתה מהארץ נעשתה בשל החל"ת, והיא האריכה את כרטיס הטיסה בהתאם להארכת החל"ת, מה שמצביע על תכנון לשהות ממושכת בחו"ל. 3. **הטענה בדבר אי-ידיעה ואי-הנחיה:** * בית הדין דחה את טענת התובעת כי לא הונחתה כראוי. נקבע כי התובעת הייתה בחו"ל בעת הגשת התביעה, ולכן הטענה שלא הייתה יוצאת לו ידעה על הפגיעה בזכאותה היא תמוהה. * כן נקבע כי אי-ידיעה אינה פוטרת את התובעת מלברר את זכויותיה, במיוחד בשעה שהיא שוהה בחו"ל. התובעת אף העידה שהיא יודעת שמובטלים בחו"ל אינם זכאים לדמי אבטלה. 4. **הפרשנות להקלות בתקופת החירום:** * בית הדין הדגיש כי ההקלות בהתייצבות בשירות התעסוקה (מתכונת מקוונת) בתקופת החירום נועדו לאפשר מיצוי זכויות של דורשי עבודה בישראל, ולא לאפשר קבלת תשלומים עבור תקופה בה התובע אינו שוהה בישראל. **חידוש משפטי/הדגשה:** פסק הדין מחזק את הפסיקה העקבית לפיה **היעדר נוכחות פיזית בישראל, גם בתקופות חירום, שולל את הזכאות לדמי אבטלה**, מאחר והוא סותר את הדרישה המהותית של "מוכן ומסוגל לעבודה" בישראל. בית הדין מדגיש כי ההקלות שניתנו בהליכי ההתייצבות בשירות התעסוקה עקב מגפות או מלחמות נועדו להקל על הליך מיצוי הזכויות, אך אינן משנות את מהות התנאי הבסיסי של היכולת והנכונות לעבוד בישראל. **לסיכום:** בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התובעת לא עמדה בתנאי היסוד של "מוכן ומסוגל לעבודה" בישראל, וכי שהותה בחו"ל, למעלה מ-30 יום, שוללת את זכאותה לדמי אבטלה. התביעה נדחתה.