ע"פ 304/97

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור של עורך דין שהורשע בשימוש בדירת מגוריו כמשרד ללא היתר, בניגוד לסעיפים 145 ו-204 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. המערערת טענה כי הדירה הינה מעורבת שימושים, המשמשת הן למגורים והן למשרד, וכי הרשות המקומית הייתה מודעת לשימוש המשרדי והטילה עליו מס במשך למעלה מעשור. עם זאת, בית המשפט דחה את הטענות. נמצא כי היתר הבנייה ציין בבירור את ייעוד הדירה למגורים, וכי ידיעתה ומיסוי השימוש במשרדים על ידי הרשות המקומית לא מנעו ממנה לגבות חיובים בגין שימוש בלתי חוקי. בית המשפט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, הרשיע את המערער בעבירה וגזר עליו לשלם קנס בסך 1,000 ₪, עם אפשרות חלופית של 20 ימי מאסר, וכפל שכר טרחה ותשלומי חובה בסך 3,087 ₪, עם 60 ימי מאסר כחלופה כחלופה. בנוסף, אסר בית המשפט על המערערת להשתמש בדירה לצרכי משרד, החל מיום 1.1.2000. הן המערער והן המשיב ערערו על פסק הדין, אך בית המשפט העליון דחה את שני הערעורים ואישר את ההרשעה ואת גזר הדין.