ע"א 2273-04-22

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט בחן את הצורך במתן סעד זמני תוך התחשבות במרכיבים מרכזיים כגון קיומה לכאורה של עילת תביעה, מאזן הנוחות ושיקולי צדק. מאזן הנוחות, הכרוך בהערכת הנזקים הפוטנציאליים הן למשיבים והן למבקשים, נטה לטובת המשיבים משום שהקרקע שבמחלוקת אינה מפותחת, וכל בנייה נוכחית אינה בלתי הפיכה. השיהוי של המבקשים בהגשת הבקשה לסעד, שבוע בלבד לפני המועד הקריטי, מילא תפקיד מכריע בהחלטת בית המשפט. למרות שהמבקשים טענו כי לא נגרם כל נזק מאיחורם, העיתוי מצביע על חוסר דחיפות, המשפיע על הערכת ההון העצמי של התיק. בית המשפט קבע כי סיכויי ההצלחה בערעור אינם חזקים דיים כדי להתגבר על החסרונות שזוהו. למרות שהמבקשים הגיבו לבקשה בניגוד לממצאים קודמים של בית המשפט, הם לא עמדו בדרישות פרוצדורליות קריטיות במשך מספר שנים, ובכך החלישו את סיכויי הערעור שלהם. בהתחשב בשיקולים אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את בקשת הסעד הזמני, בעיקר בשל מאזן הנוחות הבלתי מידתי מול המבקשים והעיכובים הפרוצדורליים המיוחסים להם. משכך, נדחתה הבקשה לסעד זמני, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים בסך 1,500 ₪ כל אחד. ההחלטה הועברה לנציגיהם המשפטיים של הצדדים המעורבים ביום 29 במאי 2022.