ת"א 13181/87

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך מכר מקרקעין משנת 1953. התובעים טענו כי המועד הקובע להערכת הפיצוי בגין החלקה צריך להיות 1973, בהתבסס על הליכים מסוימים הקשורים לרכישת נכס בשוגג. עם זאת, בית המשפט צידד בעמדת הנתבע כי יש לראות במועד הקובע, שנקבע ליום 29.9.1953, את המועד הקובע כאמור בפסק הדין בערעור, והליכים שמטרתם לעודד הסדר אינם מקנים זכויות משפטיות במקרה זה. באשר לשווי השוק של המגרש בעת המכירה, סלע המחלוקת המרכזי היה פוטנציאל הבנייה בהתאם לתקנות התכנון החלות. התובעים טענו כי התכנית התקפה אפשרה ריבוי מבני מגורים על המגרש, בעוד הנתבעת טענה כי ניתן לבנות בניין אחד בלבד. בית המשפט, בהתאם לפסק דין ראשד, שעסק אף הוא באותה תכנית, קיבל את טענת הנתבע כי התכנית אפשרה רק בית מגורים אחד על קרקע חקלאית. חוות דעתה של השופטת שקד, שהייתה חביבה על בית המשפט, העריכה את זכויות החלקה ב-6,613 לירות ישראליות נכון ליום 29.9.1953, שהן כ-199,850 ₪ בניכוי ריבית והצמדה עד למועד פסק הדין. סכום זה, קבע בית המשפט, ישולם על ידי הנתבעת לתובעים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והוא תקף החל ממועד מתן פסק הדין.